מצודת דוד על דברי הימים ב ח

אשר בנה. ר״ל אשר השלים הבנין:

והערים. ר״ל ואחר שבנה הערים וכו׳:

ויושב שם וכו׳. (ובמ״א לא הוזכר מן הערים שנתן חירם לשלמה כ״א מן הערים שנתן שלמה לחירם וכן דרך המקרא מה שסתם זה גלה זה):

וילך. אחר כל המעשים האלו הלך למלחמה על חמת צובה ונתגבר עליה וכבשה:

ויבן. ואח״ז בנה תדמור וכל ערי המסכנות וכו׳ כי בעודו בונה בית ה׳ וביתו לא נתעסק בזה:

ויבן את בית חורון וכו׳. אף שנאמר (בדה״א) אשר שארה מבנות אפרים בנתה הערים ההם כי יתכן אשר נחרבו וחזר שלמה ובנאם או שבנאם להיות ערי מבצר מוקפות חומה וכו׳:

כל ערי המסכנות. מלבד מה שבנה בחמת:

ואת כל ערי וכו׳. ר״ל כל הדברים האלה בנאם אחר כלות בנין בית ה׳ וביתו:

למס. ר״ל למס עובד לבנות את הבנינים האמורים:

עד היום הזה. ר״ל עד כלות כל הבנינים:

ומן בני ישראל אשר וכו׳. ר״ל אבל מן בני ישראל הם אשר לא נתן וכו׳:

ואלה שרי. ואלה מספר של השרים אשר היו ממונים על הנצבים מן הגרים כמ״ש (במ״א):

הרודים. הנוגשים בעם עושי המלאכה והן מן החתי וכו׳ הנזכרים למעלה:

אשה לי. ר״ל אשה המיוחדת לי לתשמיש:

בבית דוד. ר״ל בקבוצת בתי דוד:

אשר באה. על אשר באה אליהם הארון ועם שלא באה אלא לאחת מהן חשב את כולם כמו קדשים כל שהיו סמוכים אל מקום הארון:

אז. בכלות הבנין העלה עולות רק על המזבח שלפני האולם כי מעתה נאסרו הבמות:

ובדבר יום ביום. ובכל דבר הבא יום ביום:

להעלות. לה׳ כמצות משה:

לשבתות וכו׳. את כולם העלה על המזבח ההוא:

ויעמד כמשפט. העמיד מחלקות הכהני׳ כפי החק שעשה דוד:

על משמרותם. כל משמר בזמנו:

ולשרת. בדבר השיר:

נגד הכהנים. בעת שיעבדו הם על המזבח:

לדבר יום ביומו. לשורר בכל יום שיר הקבוע בו:

והשוערים. שומרי השערים העמיד כפי מה שנחלקו מי לשער זה ומי לזה:

כי כן מצות דוד. להיות שוערים מיוחדים לכל שער ושער כמ״ש בד״ה א׳:

מצות המלך. ממצות המלך אשר היה על הכהנים והלוים לכל דבר העבודה שמינה אותם ולשמור האוצרות:

ותכן. המלאכה היתה נכונה מבלי מניעה עד היום שנגמרה:

מוסד. ר״ל מעת בנין היסוד ועד כלותו:

שלם בית ה׳. כל שלמות בנין בית ה׳ וכפל הדבר פעמים ושלש לומר שלא היה צד מניעה ועכבה בעולם:

אז. אחר כלות הבנין הלך למלחמה על עציון גבר וגו׳ וכבשם:

יודעי ים. יודעי דרך הים ללכת בה בספינות:

אופירה. היא מקום עפרות הזהב: