מצודת דוד על עזרא ב

בני המדינה. בני מדינת א״י העולים עתה ממה שהיו בשבי הגולה וכו׳ וישיבו. עתה שבו כ״א לעירו אשר הגלה ממנה:

אשר באו. עתה באו למקומם עם זרובבל וכו׳:

ישוע. הוא יהושע כ״ג:

מרדכי בלשן. הוא שם אחד והוא דוד לאסתר המלכה ונקרא בלשן על שידע בשבעים לשון כן ארז״ל:

מספר. הראשון הוא שם איש:

מספר אנשי. זהו מספר של החשובי׳ וכן כל איש ואנשי׳ שבמקר׳:

בני פרעוש וכו׳. יש מהם מזכיר ע״ש אב המשפחה ויש מהם מזכיר ע״ש עירם:

פחת מואב. המושל במואב:

לבני ישוע יואב. ר״ל מן בני ישוע ומן בני יואב שהיו בני פחת מואב מספרם היו אלפים וכו׳:

בני אטר ליחזקיה. נתן סימן על אטר לומר שהיה מזרע יחזקיה או ר״ל עם הבנים של יחזקיה:

קרית ערים. הוא קרית יערים הנזכר ביהושע:

שבע מאות. ר״ל בני כל שלשה המקומות היו שבע מאות וכו׳:

עילם אחר. לפי שחשב למעלה בני עילם והיו כחשבון הזה לזה אמר שזהו עילם אחר והיו שוין במספר אנשיהן:

הכהנים. ר״ל וזהו מספר הכהנים:

בני ידעיה לבית ישוע. נתן סימן על ידעיה לומר שהיה מיוחס לבית ישוע ומזרעו היה:

בני חרם. לא זהו הנזכר למעלה, או יתכן אשר למעלה חשב הישראלים מחרם וכאן חשב הכהנים מחרם:

לבני הודויה. נתן סימן על ישוע וקדמיאל לומר שהיו מבני הודויה:

השוערים. שהיו שומרים שערי המקדש עד לא גלו והם היו בני שלום וכו׳:

הנתינים. הם הגבעונים ונקראו נתינים ע״ש שנאמר בם ויתנם יהושע חוטבי עצים וגו׳ (יהושע ט׳:כ״ז):

בני עבדי שלמה. והם היו בני סטי וכו׳:

ואלה. הנזכרים למטה בני דליה וכו׳ הם היו העולים מתל מלח וכו׳ ושמות מקומות הן בבבל:

ולא יכלו להגיד. כי לא ידעו מבני מי הם:

בית אבותם וזרעם. היא היא כי זרעם ר״ל הזרע מי יצאו והוא כפל ענין בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):

ומבני הכהנים. והם בני חביה וגו׳:

אשר לקח. הוא חוזר על בני ברזלי לומר שאביהם לקח אחת מבנות ברזלי לאשה ולזה היה נקרא עליהם שם ברזלי לומר עליהם בני ברזילי:

אלה. הכהנים האלה:

כתבם. דבר כתוב מהם:

המתיחשים. אשר יסופר בו סדר הדורות:

ולא נמצאו. בספר היחוס לא נמצאו אלה כתובים וזכורים:

ויגאלו. ולכן נמאסו מן הכהונה:

התרשתא. הוא נחמיה בן חכליה וכן נאמר ויאמר נחמיה הוא התרשתא (נחמיה ח׳:ט׳) וארז״ל לפי שהיה משקה למלך והתירו לו חכמים לשתות יין נסך לכן נקרא התרשתא והיא מלה מורכבת התר שתא:

אשר לא יאכלו. ר״ל משפטם היא אשר לא יאכלו מקדש הקדשים וארז״ל זו היא תרומה וקדשי המזבח:

לאורים ולתומים. לשאול בהם אם הם כהנים כשרי׳ וכאומר עד שיבוא המשיח וישאלו אז באורים ותומים כי בבית השני לא היו האורים ותומים לשאול בהם:

כל הקהל כאחד. כולם יחד הישראלים והכהנים הלוים והנתינים בני עבדי שלמה:

ארבע רבוא וגו׳. ובפרטן לא יעלו אף למספר שלשה רבוא אבל לא חשב בפרטן כ״א הישראלים מבני יהודה ובנימין ועם מהם שעלו מיתר השבטים היו כחשבון הזה וכן מפורש בס״ע:

מלבד. החשבון הזה הוא מלבד עבדיהם ואמהותיהם של אלה הנזכרים והיו שבעת אלפים וכו׳:

משוררים ומשוררות. זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול:

ומראשי. מקצת מראשי האבות:

לבית ה׳. ר״ל למקום בית ה׳ כי עדיין לא בנו הבית:

לבית האלהים. וחוזר ומפרש:

להעמידו וגו׳. ר״ל להעמיד הבית על כנו ובסיסו:

ככחם. כ״א התנדב כפי כח עשרו:

לאוצר המלאכה. אל המקום שאצרו שם הזהב והכסף למלאכת הבנין:

וכתנות כהנים. שילבשו אותם הכהנים בשעת העבודה:

ומן העם. מבני יהודה ובנימין:

בעריהם. אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו:

וכל ישראל. הם העולים מיתר השבטים: