משובב נתיבות ד

הקדמות המחבר

אמר המחבר. מאז עזרני ה' להוציא לאור שני חלקי קצות החושן אשר חברתי. שמח לבי. בראותי כי הודות לאל לא לריק יגעתי. ונצר מטעי עשה פרי. למעלה נחמד להשכיל. חכמי לב ראו כי טוב טעמו ויהללוהו. נבונים וישבחוהו. זה חלקי מכל עמלי. וזה שכרי כל ימי היותי על אדמתי. ורב גיל מלאתי עוד. אחרי רואי כי אחד מאנשי שם ומעלה גדול בתורה כאחד מגאוני זמנינו. שקד על ספרי. אזן וחקר במאמריו ושם כל מעייניו בו. הוא ידידי ומכירי הרב הגאון בעל המחבר ספר נתיבות משפט על חושן משפט חלק ראשון. ותקטן עוד זאת בעיניו עד כי שם אל לבו לצרף דברי במצרף הבחינה להגות ממנו כל סיג ודופי (כפי דעתו) ולירות בחיצי השגותיו. על כל אשר לא נכון בעיניו. אולם נפרדות ושונות הנה מחשבות בני אדם בכל דבר השכל. ואף כי בחכמת התלמוד העמוקה מני ים. לא את אשר ירחיק האחד ירחיקו הכל. וכאשר בכותי בטענותיו ואמצא אותן בלתי מספיקות ובלתי מגיעות אל המטרה. אמרתי לכתוב תשובותי על ספר. ויען כי דבריהן מעטו. ולא ימצא בהן חדשות הרבה כי אם באור דברי הראשונים. ראיתי לחברן הנה אל ספרי אבני מלואים על ש"ע אה"ע. וזה שמן אשר אקרא להו. משובב נתיבות כי משיב הוא על השגות בעל נתיבות. גם הוא משובב נתיבותי הראשונים: שוט נא ספרי אל פני חוץ. חכמי עמי ידרשוך. ויוכיחו בין שכינו. ואני תקותי לאלוה כי תשא חן בעיניהם וקרא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת לפ"ק

האלהים האמת יאיר עינינו בתורת אמת. וינחנו בדרך אמת. זאת עתירת עבדו ועבד לעבדי ה' אריה ליב הכהן.