מאורי אש ד

הקדמת הגאון המחבר כתנות אור

אודה הי בכל לב בסוד ישרים ועדה. במזמור לתודה. אשר זכני ה' בדרושים לכל חפציהם חיים הם למוצאיהם. דברים נחמדים מזהב ומפז ומתוקים רשום בכתב אמת חקוקים. חמורות וקלות דברי אגדה אשר נתן לי ה' בינה להבין ולפעמים עפ"י זוה"ק אקוה להשיב"ה שרוב דברי קרובים לאמת ותומת ישרים ובדרוש יומא דכלה בעומקא של הלכה ותו' לנתי לאהבת התלמידים והכנסת דברי בדרוש או במקראי קודש וזאת לדעת שהי' לי שקידה רבה בזהר ד' אמשטרדם ועליו רשמתי הציונים ובקשתי מכל מעיין בדרושים לעיין מקודם כל הצורך להשמעה ואז יבין וישכיל ויעמוד על דעתי וכבר האריך הלבוש בסוף הקדמתו לאורח חיים שאין אשמה לררשנים ולחכמה יחשב להם והלכתי בעקבות הראשונים וסדרתי על סדר הפרשיות דבר הלמד מענינה ומענין לענין בא"ע וקראתי לשם ספר זה כתנות אור כי בתורתו של ר"מ כתוב כתנות איר באלף בינה ובנותי בספרים וחברתי להיות האוהל אחד לאחדותו של עולם לבאר כל נעלם וה' ישפות שלומו עלי ועל זרעי מעתה ועד עולם א"ס. נאום מאיר חותם פה ק"ק א"ש והמדינה. הקדמת הרב המחבר אור חדש

האומר לאביו לא ראיתי. אף שעה אחת להיות עמו בעולם א' לא זכיתי. כי לקח אותו אלהים ואיננו טרם לידתו. לא הגיע לכלל עונשין ותמיד היתה בתורת ה' חפצו חפץ ה' בידו הצליח ועשה פרי עד כי אמר לחכמה אחותי. רך בשנים וגדול בתורה וביראה כאשר מרבים וכן שלמים עילת תחילתו שמעתי. ועל דא וודאי קא בכינא על האי שופרא דבלי בעפרא ולמצות כיבוד אב לא זכיתי. וברם לטובה אותו זכרתי. באיזה חידושי תורה אשר מאתו תצא הנמצאים בפי אמתחתי. על ספרי העליתי. ומעט הימים על ברכי הורי מורי זקני נתגדלתי. ה"ה אדיני אבי אמי הרב הגאון האמיתי. המפורסם בישראל גדול מרבן שמו כבוד מהור"ר מאיר זצלה"ה כוכב המאיר הוא דלא בעי שבחי ותפארתי. וכמעט לעונת הפעוטות לא הגעתי. לרואי בוקר כשמש המאיר בתקופת תמוז חסרתי. ובחודש שניתן התורה ניטלו המאורת חסר כתיב. מי יאיר אחריו נתיב. לפרק תק"ד א"ש מקרבותו. ונשבה ארון הקודש וניטל יותרת הכבוד כבוד התורה. מאיר שכב תורה מה תהא עלי' על אלה בכיתי. ועל תרי תמיהות דדכרתי. חבל על דאבדין ולא משתכחין קראתי. ואז כתורן בראש ההר נותרתי. ממדינה למדינה הוגלתי. ואל אבי יתומים פרשתי שיחתי. אולי יתקיים בי ירוחם יתום אליו פי קראתי. ותמיד עמדה לי זכות אבותי. אשר לא עזב ה' חסרו מאתי. להעיר לי אוזן בלימודים ותמיד אל הכלים נחבאתי. להתבונן בפרשת דרכים רבנן מובהקים לקולם הקשבתי. ומתלמידי יותר מכולם את גבולי הרביתי. שלא ע"מ לקבל פרס קויתי. לעשות ענבים ענבי גפן ביינו של תורה מסכתי. ובעקבי אבותי דרכתי. ובעומק הלכה לפי מיעוט שכלי לנתי. בליבון קודם לחידוד בדרך זה בחרתי. ולהאומרים הלכה א"צ כוונה לא חששתי. ומי שלבו נקפו אומר כן אמרתי. והלכה אני אומר אמירה נעימה מה שהעלה ה' בגורלי לפני תלמידי וחבירי הרצתי. וקבלו דעתי לא אמרתי. כי האמת ממי שאמרו קבלתי. וכך היא המדה מדת חכמים עודנה עומד על משמרתי. ואחר שישרו בעיני רבותי. את אשר העלה ה' במצודתי. על הספר לכותבן כאשר בקשוני תלמידי עשיתי. ואת רצוני נגד רצונם בזה בטלתי. ובכתב אמת דברי יושר רשמתי. וכמה שנים מן הגדולה ברחתי. ולהאומרים עלה ותוכל לקולם לא שמעתי. אף כי עליתי ונתקבלתי. אחור נסגתי. בי אמרתי נער אנכי לא זקנתי. ואף גם היום הזה לכלל כ"ח לא באתי. ובער אנכי לא אדע מדעת קטנתי. כראוי למורה אף גם כרמי שלי לא נטרתי. ואמרתי מה לי לקבולי נפשי הדרנא אחריות דאחרינא לא ניחא לי לקבולי על דעתי. אלה הדברים דבר משה הגאון עוזנו מוהרמ"א בהקדמתו מחמת גודל ענותנותי'. אבל אני אני המדבר האמת לאמתו. אמנם כן יצר לב האדם רע מנעוריו ראה ראיתי. ובחבליו חבלי רשת נפלתי. ויפה תורה עם ד"א אל זה צפיתי. לישועה ישועת הבלי הזמן ואם תעזבך יום כו' לנפשי לא שמתי. ואחר שובי נחמתי. טוב לגבר כי ישא עול תורה ועול הוראה הוראת שעה דדחינא שעתי. ואת פני ה' חליתי. סורה נא מעלי טרדתי. טרדת הבלי הזמן כי בגדתי. ואשובה נא וארעה צאן קדשי ישראל להרבות גבולי בתלמידים בתורת ה' חפצתי. עודנה חושב מחשבתי. והנה יד שלוחה אלי מקרי' נאמנה ק"ק זאבלודאווי יצ"ו להתמנות עליהם לראש לאב"ד נרצה רצוי לכל כולם ברעה אחת ואז על חברי נשענתי. מאחר שהדבר נעשה בהכשר אחר שמעולם אנשי עיר זו לא ידעתי. ואל איתני הראשון מעט שבתי. כי גדול טרדת עול הציבור במדינתנו שכל דבר גדול וקטן יביאון אל צל קורתי. וה' יודע תוכן מחשבתי. הנכרת מתוך מסע"י ליסע לבית הדפוס עקר סיכא כו' אשר באלה לא נסיתי. ועכ"ז את גבולי בתלמידי' הרבתי. וחסו תחת כנפי תלמידים מופלגים ושנונים ולבוא אל העיון חשקתי. בכדי למלא מקום אבותי. באיזה חיבור כי לא ידע איש זמנו ומה יתכן לאדם בעמלו כי יאכלוהו זרים ומתלבשים בטלית שאינן שלהם באשר בעתים הללו נתפרץ בעו"ה והאידנא חוששין לכתבים אשר לכל אחד בפי אמתחתי'. ועל כמה שיטות עמוקות בש"ס חברתי. אחת אל אחת התחלתי. ויהי באחד הימים נתאכסנתי. אצל דודי הרב המופלג כבוד מהור"ר יהודה בן מורי זקני הגאון הנ"ל ואצלו את כל יקר בעיני ראיתי. שלשה ספרים נפתחים שהניח אחריו ברכה זקני הגאון הנ"ל הראשון שבקדושה שו"ת פנים מאירות חלק רביעי בקודש לו למדנו דברים שלא שזפתן עין מעולם ראיתי. והשני מדברי סופרים סופר ומונה את כל אותיות שבתורה בתורתו של ר' מאיר נמצא כתוב כתנות איר באלף בינה יתירת'. דברים המשמחים אלהים ואנשים ומושכים לבו של אדם באגרתי. והשלישי בא ללמד את העם את מי יורה דעה ויבין שמועה חיבור נחמד על הטור י"ד נחית לעומקאה דדינא ומעלה מרגניתי. ומידי דברי בו ומעי המו לו זכרתי. חסד נעוריו אהבת כלולותיו אשר קירב אותי ומאחר כי התאוה כל ימיו שיודפס חדושיו על התורה כאשר בכל הקדמותיו לארבעה חלקי חיבוריו שהודפס בחייו ראיתי. ע"כ בו בחרתי. ובכסף מלא לקחתי. בקורי ראשית לבקר בין טוב להגיה בל אמרותיו מכל סייג עשיתי. ומאחר שרוב דבריו הם במילי דאגדתא ורבים מתאווים לשמוע דבר הלכה ברורה בררתי. ובין האומרים לקטתי. מן חדושיו הנחמדים על זה הסדר סדרתי. זולת זה חלילה חולין הי' לי מלעמוד במקום גדולים להיות לשולחן גבוה זכיתי. ונפשי יודעת מאוד מיעוט ערכי ערך קטון וערך פחותי. ובגדול ענותנותיו של זקיני הגאון ז"ל אשר מפורסם בכל עולם בו תמכתי יתידותי. ואף כי בנושאים החבורים המה נפרדים לענין סדר הפרשיות שוים ובדעת וביושר המה אחודים עם חידתי. ולישא וליתן בהלכה לפני רבותי. הנה לא באתי. בי אם לבני גילי טפחתי ורביתי. פעמים בהלכה ופעמים דרך דרוש ועל דברי זקיני הגאון בהקדמתו ובגור ארי' ובקול יהודה מהגאון בתי"ט עליהם סמכתי. והסברות הנה עד לעצמן ובאתי לפעמים בארוכה ולפעמים בקצרה לפי קוצר דעתי. ועל ישמע חכם ויוסף לקח דעת סמכתי. כי לא הספיק הזמן לפעמים לבאר כל חלקי הראיי' וחשיבות אשר אצלי הכל רשום בכתב אמת רשמתי. ואני מתאבק תחת רגלי חכמים ותלמידיהם עליהם בקשתי. טרם יקראו יעיינו בהסוגי' וכל השייך לאותו השמועה ואח"כ יעיינו בדברינו וכמ"ש המעורר מכל מלמדי השכלתי. ואקוה לאל שבכמה מקומות ימצאו דברים ישרים למקבלי אמת לאמתו. וכבר שדא נרגי' במשמרת הבית אטו מלתא רברבתא היא לומר הלכה זו נאה והלכה זו אינה נאה. ודבר זה לא רחוקה היא מקטן שבתלמידים ולא נפלאה. כי נאה נאה. ובפרט בדורותינו ובעו"ה רבו בעלי קנאה. ומתכוונים לקנתר בדברי שפתים אך למחסור חזורי מחזרי למצוא איזה סתירה בדברי חבירו בט"ש הגאון האלשיך בפסוק זבובי מות יבאישו שמן רוקח. וטפחיים כסיתי וטפח גליתי. ובשם אור חדש קריתי. להיות מעין אור הגדול של מ"ז הגאון ז"ל את המאור הגדול ואת המאור הקטן לממשלתי. ובשגם נרמז בו שמי ושם אבי המנוח ז"ל רבי אלעזר חוש חושבנא דדין כחושבנא דדין ותחסרהו מעט וימלא עה"כ. וכמו כן קראתי להם שם הכולל אלה שני הספרים יחד בשם מאורי אש אחר שמאורי הוא שם זקני הגאון נרמז בו וא"ש בר"ת קרי' נאמנה ק"ק אייזינשטאט אשר בתוכה הרביץ זקיני שנים רבות תורה לישראל והעמיד תלמידים הרבה ומשם האיר עיני הגולה בספרי ד"ח פנים מאירות. והשנית שבשני תיבות הללו עה"כ מרומז בגימטריא שמו ושם אבי הוא שמי. גם עולה עה"כ במ"ק כמנין שם אמי מנשים באוהל תבורך המהוללה ביראת ה' הלביאה והמושלמת מ' חוה תחי' בת ה"ה מ"ז הגאון ז"ל המספר בטוב כוונתי וברם אותו איש לטובה זכרתי. אשר ע"י לדרך ישרה נדרכתי. ה"ה אבי חורגי הרבני המופלא ומופלג בד אבהן ובר אוריין החכם השלם כבוד מהו' זאב וולאף נין ונכד להגאון המחבר ידי משה ולהגאון המפורסם בכל עולם מחר מהרש"ל ז"ל. וכעת כפי פרושות השמים. אל אלהים אמת תודיעני אורח חיים. שאוכל ללמוד וללמד תורה לשמה לשמור ולעשות ולקיים. ויזכני לראות בנים ובני בנים בנין וחתנין רבנין עד כי ישוב ה' שבות ציון וירושלים. דברי אסקופא נדרסת תחת רגלים רגלי ת"ח ויראי ה' כולם יזכו לרוב ברכות בלי די. הקטן אליעזר חונה בק"ק זבלודאווא ולע"ע נתקבלתי להיות יושב בבה"מ של הגביר המפורסם הקצין הנכבד מהור"ר משה הלוי בק"ק ברלין יע"א.