מאורי אש קלב

מדות שהתורה נדרשת שהוא מצד השוה הרי דגם לשינוי' מדגלי רחמנא בפר ש"א אפ"ה צריכים לומר דהך היקש אינו אלא דרבנן ואזלי שפיר דברי התו' כהוגן דתפסי מה שנשמט משינוי' דש"ס במנחות דהקישא דרבנן וע"ז סמכי הש"ס ג"כ כ"ז נראה לפלפולא: כתנות פרשת קדושים אור

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כו' ופרש"י קדושים תהיו הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שבכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ולמעלה מן הענין כתיב ושמרתם את משמרתי כו' וצריכין אנו לישב סמיכת הפרשה ואגב יתבאר מדרש רבה עליונים שאין יצה"ר ביניהם סגי להם בקדושה אחת תחתונים שיש יצה"ר ביניהם הלואי שיעמדו בשני קדושות ויש לדקדק מה הם ב' קדושות שצריכים בשביל יצה"ר שיש ביניהם וגם יש לדקדק מה שייכים אזהרות מצות אלו כיבוד אב ואם ושמירת שבת וע"ז להדדי ורש"י פי' אלילים לשון אל כלא הוא חשיב וצריך ליתן טעם למה רמזה התורה כאן אלילים שהוא לשון אל כלא הוא חשיב הא בכל ע"א שייך לומר זה ולמה הזהירה התורה כאן ולא במקומות אחרים

ונראה לי לישב דאי' בגמ' דיבמות דף כ' איסור קדושה שניות מדברי סופרים ואמאי קרי לי' איסור קדושה משום קדש עצמך במותר לך ופי' רש"י כדי שלא תבוא לידי עריות האסורות מן התורה ובדף כ"א יליף רב כהנא רמז לשניות משום דכתיב ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי כדי שלא יפגע בערוה גופא ולפ"ז אנו עושים משמרת לאסור שניות בשביל שלא יפגע בערוה גופא וא"כ יש לנו שני קדושות עריות גופא ושניות לעריות וזה שע"י שיש יצה"ר בינינו צריכין אנו להתקדש בשתי קדושות דהיינו שניות לעריות אבל אם לא הי' יצה"ר בינינו הי' סגי לנו בקדושה אחת ובזה מיושב המדרש וגם סמיכות הפרשה דלמעלה כתיב ושמרתם את משמרתי שהוא רמז לשניות שהם שני קדושות לכך אמר ואמרת אליהם קדושים תהיו לשון רבים שיהי' לכם שני קדושות לגדור מן עריות ולכך אמר המדרש עליונים שאין יצה"ר בניהם סגי להם בקדושה אחת אבל התחתונים שיש יצה"ר ביניהם הלואי שיעמדו בשני קדושות אף שמקדשים בשניות דלא לפגע בערוה הלואי שיעמדו בשני קדושות בשביל שיש יצה"ר ביניהם וק"ל

ובזה יהי' מחוברים מצות אלו דקחשיב ואזיל דאיתא במדרש רבה שכל מי שעובר על לא תנאף כאלו עובר על כל עשרת הדברות ומפרש כיבוד אב ואם שמכבד ומתירא למי שאינו אב וגם אינו מכבד לאם ומפרשים העולם כיצד אינו מכבד לאם משום דאם אמר אב השקני מים ואמו אומרת השקני מים האב קודם לאם ואם אין זה אב א"כ אינו מתירא ומכבד לאם וגם איתא שעובר על חילול שבת כגון אשת כהן שנתעברה מישראל והוא עובד עבודה בשבת והוא אינו כהן נמצא גורם לחילול שבת ואי' בפ' ד' מיתות יודעים הי' ישראל שאין בע"א ממש ולא עבדוהו אלא להתיר להם עריות ופי' רש"י יודעי' היה בע"א שאין בו ממש אלא שרצו לפרוק עול מלכות שמים כדי שיהי' להם היתר בעריות וזה חיבור הפסוקים קדושים תהיו ר"ל כשאתם קדושי' וגדורים מעריות ולא תעברו על לא תנאף א"כ הבנים בני אבותם ולכך איש אמו ואביו תיראו אבל אם לא תהיו קדושים יבוא הדבר לפעמים שלא תראו מאביו ואמו כדקאמרי' לעיל שאינו מתירא אביו וגם מפני אמו וגם את שבתותי תשמרו משא"כ אם לא תהיו גדורים בעריות יכול לבוא הדבר לידי חילול שבת שהוא זר ועובד עבודה בשבת וגם אל תפנו אל אלילים שהוא לשון אל וכלא הוא חשיב ואתם עובדים בשביל היתר העריות אבל אם אתם גדורים מן העריות אין חשש מזה שתפנו אל אלילים שהיא כלא ולא נחשב כלום ומהי תיתי לעבדם לדבר שאתם יודעים שאין בו ממש וק"ל:

פרק הספינה דף ע"ג ע"א אמר רבה בר נחמני אישתעו לי נחותא ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחיין לי' באלותא דחקיק עלה אהיה אשר אהיה יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה. עיי' בפירוש מהרש"א ששם ה' צבאות הוא השם הגואל מכל צרה כמ"ש באלהים ה' צבאות שמו יעויין שם אך יש לדקדק איך אפשר לומר שנחותא ימא יאמרו דבר הנמנע וקשה להאמין שיראו בראש הגל כי צוציתא דנורא חיוורתא שהוא אש לבנה ע"ג ראש הגל הים שהוא מן המים ונ"ל לישב דאיתא בשערי אורה שער א' דף ז' ע"ב וז"ל לפעמים קורא שם אדני בכינוים והטעם כי כל מיני הבריכות והשפע והאצילות נמשכים אליו כדמיון הנחלים וזה סוד כל הנחלים הולכים אל הים כו' ובתוך זה הים נבראו כמה מלאכים ומחנות וכמה מינים משונים כו' ובתוך הים הזה כמה ספינות וכמה שייטים וכמה דגלים פרוסי' על ראש התורן של ספינה וכמה מיני גלים ומיני שאון מתגלגלים בתוכו ועליו נאמר שם אניות יהלכון כו' וכתב המפורש שם פ"ק ג' ובתוך הים הזה כו' כבר הערותיך בהקדמה כי כל דבר יש לו דוגמתו למעלה והנה כמו שיש ספינות למטה בים מוליכין סחורה ממקום למקום כן בים של מעלה כחות רבות ממונים להילוך השפע ממקום למקום ויש בו ג"כ המוני חיילות ממונים על הדין מתגלים והימים נגד בני אדם ומצאתי ספינה כי הנפשות כשהם זכות וטהורות באות אל הים הזה לשוב למקום מחצבן והולכים שם חבורות חבורות באניות והם י"ב אניות כמספר בני ישראל ואז כשיש איזה פתח למקטריגם לקטרג באין לטרוף הספינות והומים בגליהם לנגדה ונפש הצדיק מתדיינית לנגדם ונצחות אותם והנצל מהם והדברים עתיקים הם ה' יאיר עינינו במאור תורתו עכ"ל. וזה לדעתי פי' הפסוק בישעיה סי' כ"א ובירמיה סי' ל"א פסוק ל"ה. רוגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו ולכאורה אין לפסוק זה הבנה כלל. אבל לפי פי' רבותינו שגלי הים הם מדות הדין הבאים לטרוף הספינה נפשות הצדיקים אבל ה' צבאות שמו שהוא רחמים גמורים ומתיש כחם של מדות הדין ובזוהר פ' ואתחנן דף רס"ט ע"ב פתח ר"א ואמר תרי קראי כו' חד קרא כתיב כה אמר ה' צבאות וחד:

קרא כה אמר ה' אלהים מה בין האי להאי אלא בזמנא דכתיב כה אמר ה' צבאות כדין מלה אתי' ברחמי ובזמנא דכתיב כה אמר ה' אלהים כדין מלה אתי' בדינא כו' ואולפינא מאבא דדינא הוא ברחמי בגין דכתיב ה' אלהים דהא אלהים גבורה הוא כו' ובזה יתבאר הגדה זו דרבה בר נחמני אמר על דרך רמז אישתעי נחותא ימא ר"ל מרי קבלה דנחתי לימא לידע סודות התור' בשכינה כביכול ואמר האי גלא דבעי למטבע לספינה ר"ל מדת הדין שרוצה לאחוז בספינה עליונות כמבואר בשערי אורה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ר"ל דין עם רחמים ורוצה הדין לגבור ולהטביע נפשות הצדיקים ואנן מחינן לה באלותא דחקוק עלה אהיה אשר אהיה יה יה צבאות שהוא רחמים גמורים ואין בהם דין כלל ולכך לא יכלו הגלים לשלוט על הספינה הצדיק וק"ל

בפסוק והתקדשתם והייתם קדושים ואיכא למידק פשיטא אם אנו מקדשין עצמינו שנהיה קדושים ונ"ל דאי' בספר ראשית חכמה בשער הקדושה פ' ה' בשם הזוהר שאם חטא שרתה עליו רוח הטומאה אם מוליד בן קודם שישוב בתשובה אותו הבן נמשך בו כח הטומאה וז"ל ת"ח בשעתא דבר נש אזיל באורח קשוט ותמשיך עלה רוח קדושה עילאה ואתדבק בי' ברא דיולד מיניה הוא משיך עלה קדישה עילאה ויהי' קדושה בקדושא דמרי' כמה דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים וכד איהו אזיל בסיטרא שמאלא ואמשיך עלה רוח מסאבה ויסתאב במסאבו דההוא סיטרא עכ"ל. ועי' בזוהר פ' ויצא דף קנ"ה נמצא אנו למדין אם אדם מתקדש בשעת תשמיש מוליד בן צדיק ואם ח"ו אינו מתקדש ומטהר עצמו מעוונות מוליד בן רשע מסיטרא דמסאבא ופ' ד' מיתות אמרינן תניא היה ר' מאיר אומר מה ת"ל את אביה היא מחללת שאם הי' נוהגין בו קודש נוהגים בו חול כו' אמר רב אשי כמאן קרינן רשיעי בר רשיעי ואפי' לרשיעי בר צדיקא כמאן כי האי תנא נמצא אנו למדין שאם מוליד בן רשע מחלל גם קדושות אביו שאם הי' נוהגין בו קודש נוהגין בו חול וקורין לו רשיעי בר רשיעי וזה רמזה הפסוק והתקדשתם שתראו להתקדש ולטהר בשעת תשמיש אז והייתם קדושים שתהיה הקדושה עליכם אבל אם לא תקדשו ותטהרו ותולידו בן רשע א"כ אף כשתהי' צדיקים תחלל קדושתכם ולא תקראו קדושים וק"ל

זוהר פ' תזריע דף מ"ד ע"א ר' יהודה פתח אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו האי קרא קשיא אין קדוש כה' משמע דאיכא קדושא אחרא בגין דכתיב כה' ואין צור משמע דאיכא צור אחרא אלא ודאי אין קדוש כה' דכמה קדישין נינהו