מנחות עג:
Menachos 73b (Menachot 73b) · מנחות · free full Hebrew text
Open in the reader →שַׁלְמֵי הַגּוֹי עוֹלוֹת אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא גּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם
וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' לְעֹלָה כֹּל דִּמְקָרְבִי עוֹלָה לֶיהֱוֵי
מֵתִיב רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְהָבִיא שְׁלָמִים נְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן נְתָנָן לְכֹהֵן הַכֹּהֵן אוֹכְלָן
אָמַר רָבָא הָכִי קָא אָמַר עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן כֹּהֵן כֹּהֵן אוֹכְלָן
מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים מִנְחַת גּוֹיִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָא רַבִּי עֲקִיבָא
דְּתַנְיָא אִישׁ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' לְעוֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה שְׁלָמִים מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר נִדְרֵיהֶם תּוֹדָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר נִדְבוֹתָם
מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַיַּיִן וְהַלְּבוֹנָה וְהָעֵצִים תַּלְמוּד לוֹמַר נִדְרֵיהֶם לְכׇל נִדְרֵיהֶם נִדְבוֹתָם לְכׇל נִדְבוֹתָם
אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹלָה עוֹלָה פְּרָט לִנְזִירוּת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' לְעֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה בִּלְבָד
וְהַאי פְּרָט לִנְזִירוּת מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין וְאֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִים
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא קׇרְבָּן הוּא דְּלָא לַיְיתֵי אֲבָל נְזִירוּת חָלָה עֲלַיְיהוּ קָא מַשְׁמַע לַן
כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין וְזֶה אֶחָד מֵהֶן גּוֹי שֶׁשִּׁלַּח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁילַּח עִמָּהּ נְסָכֶיהָ קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר
לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא עוֹלָה וְכׇל (חַבְירָתַהּ) [אַבְזָרַהָא]
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן אֶזְרָח אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים תַּלְמוּד לוֹמַר כָּכָה מַנִּי לָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא
אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָא אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי אִי רַבִּי עֲקִיבָא הָא אָמַר עוֹלָה אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סְמִי מֵהַהִיא יַיִן וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא עוֹלָה וְכׇל (חַבְירָתַהּ) [אַבְזָרַהָא]
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים [וְכוּ'] מְנָא הָנֵי מִילֵּי
דְּתָנוּ רַבָּנַן וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ
אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַתִּיר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל מִנְחַת נִדְבָתוֹ אֲבָל חוֹבָתוֹ תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת
תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה מַקִּישׁ חוֹבָתוֹ לְנִדְבָתוֹ מָה נִדְבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אַף חוֹבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי נֶאֱמַר וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כְּמִנְחָתוֹ וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא כַּמִּנְחָה אֶלָּא לְהַקִּישׁ
Meforshim on this daf
- רש"י על מנחות Rashi on Menachos
שלמי העובדי כוכבים - עובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:
- תוספות על מנחות Tosafos on Menachos
איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים כו'. תימה דתיפוק לי' מדכתיב גבי בעלי מומין (ויקרא כ״ב:כ״ה) ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה הא תמימים תקריבו ואין לומר דהיינו ישראל מומר כמו בן נכר דפסח דהא אמרינן בפ"ק דתמורה (דף ז. ושם) ומיד בן נכר לא תקריבו למה לי…
- רשב״א על מנחות Rashba on Menachos
עולות נינהו, פי' כליל. פי' לבו לשמים שאינו יודע בטיב קרבן וכי נדר בלבו לשמים הילכך כליל הן לגבוה, ל"ה. אשר יקריבו לה' לעולה, ובכותים משתעי דרישיה דקרא הכי הוא איש איש מבני ישראל ואמרינן איש איש לרבות את הכותים:
- כתב יד רש"י על מנחות Ktav Yad Rashi on Menachos
בלבו לשמים - דאינו יודע בטיב קרבן וכי נדר בלבו לשמים נדר הלכך כליל הן לגבוה:
- פתח עינים על מנחות Petach Einayim on Menachos
הא רבי יוסי הגלילי הא ר"ע וכו'. בספר צאן קדשים כתב לישב בזה מה שמקשים דאמרו בירושלמי דשקלים אדם לרבות הגרים. דאדם למה לי דהרי אפילו גויים נתרבו ותו דגר בהדיא כתיב והאריך בזה ואני בעניי עמדתי על דבריו בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן תר"ם ושם דקדקתי על דברי קצת…
- רבינו גרשום על מנחות Rabbeinu Gershom on Menachos
בלבו לשמים. שיהא קרבנו כליל:
- רש"ש על מנחות Rashash on Menachos
גמרא אי מהתם ה"א קרבן כו'. עפרש"י ועמש"כ ע"ד בנזיר (סא ב) בס"ד: