מנחם ציון סט

שפתיו ידיחנו וזה ענין רע מאוד מנפש עד בשר יכלה והוא נקרא לבן ארמי והזריז ונשכר לעשות הטוב לפני ה' צריך להתחכם עליו מאוד על כל דבר. והעיקר הוא התשועה ברוב יועץ ישיחנה לאחרים ובמועצות ודעת לפקוח את עיני שכלו ולשקול הדבר בפלס ומאזני משפט וצדק להורהו המעשה אשר יעשה אם טוב אם רע. וז"ש צא ולמד מה בקש לבן פירוש שצריך לימוד ועצה טובה להפר ולסקל את מחשבתו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים שהם כינוי למצות השם שהוא אינו מסית רק שלא לעשות מצוה. ולבן עוקר את הכל שמסית לעשות מצוה האומר לרע טוב ולחושך אור. להמרות עיני כבוד השי"ת

במתי מעט וכו' ככוכבי השמים לרוב. הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שיהיו זרעו ככוכבי השמים. פירוש הדבר שהנשמה כשמורידין אותה בע"כ ממקום קדושה לכנוס בגוף העכור. היא יוצאת דרך אותו כוכב הראוי לבחינתה ושם נשאר הצהירות והבריקות שלה וזכי הראות צדיקים שבדור אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה למראה עיניהם יחזו ויבחנו דרך אותו השביל את כל ונוכחת מקום מחצבם ושורשם כל אשר צריכין לתקן ואברהם אבינו אצטגנין גדול היה וידע כ"ז. וע"כ הוציאו השי"ת החוצה והראהו הכוכבים והבטיחו שגם בניו יזכו לבחינה זו כשיצאו ישראל ממצרים נזדכך גופם ואור שכלם עד שראתה שפחה בים מה שלא ראו נביאים וזכו למעלה הזאת וז"ש ועתה שמך ה' ככוכבי השמים

יכול מר"ח וכו' עצה טובה קמשמע לן. כי אין לך אדם שאין לו שעה אשר יתעורר עליו התחדשות מלמעלה ללהב את נפשו לעבודת בוראו. וטהר ידים יוסיף אומץ עוז ותעצומות בלימוד תורה ועשיית מצות לבלתי הפרד מדביקותו רק שאינו רשאי לגלות הדבר ולספר תהלות ה' עד אשר עשה כל המצות ובשעת עשייתם שאז הקב"ה בכבודו ובעצמו מתלבש בו ומדבר מתוך גרונו ואז יכול לקדש השם הנכבד. וז"ש יכול מר"ח או מבעוד יום שאל תאמר מיד בהתחדש עליו אור ה' לאור יומם יוכל לספר תהלות ה'. רק בעבור זה פירוש כשהשי"ת