מנחם ציון סד

יום יעמס עלינו וע"כ היתה השכינה מדברת מתוך גרונו של משה וישראל ידעו מזה למען שיאמינו בו ולכך מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים שעי"כ הרי זה משובח שהשי"ת נקרא זה אלי

מעשה בר"א ור"י וגו' עד שבאו תלמידיהם וגו' לכאורה קשה מה בכך אם יעברו עונת ק"ש ומעשה רב האמור בזו"הק שאמר ר' חייא שהיה עם רשב"י ועסקו בתורה ג' ימים וג' לילות ולא אכלו ושתו ולא התפללו וביאור הדבר כשנחקור על תכונת התנאים האלה ראשי אלפי ישראל המה ומהם יצאה תורה לכל ישראל והיו עשירים ונכבדי ארץ תורה וגדולה במקום אחד ואף שר' יהושע לא היה עשיר מ"מ גם הוא הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה לאלפי רבבה ודירתם היתה רחוקה זו מזו ואחזו דרכם להתאסף ולהתוועד יחד בבני ברק והכל הוא בעבור כבוד שם הנכבד לשמוח בישועתו ולספר תהלתו ונתאחדו ונתדבקו כל כך בחלק אלהים עליון עד שנעשה אצלם הרגל והתלמדות לבלתי הפרד מאחדותו ולמסור נפשם וכל כחותם בעזה אהבתו כמו בק"ש

ברוך המקום וגו' שכנגד ארבעה בנים דברה תורה וגו' מצות ה' ברה מאירת עינים ומחכימת פתי אפי' רשע גמור ועוסק בתורה המאור שבה מחזירו למוטב ואפי' תם ושאינו יודע לשאול אשר קצר מצע שכלו להבחין שינויי העובדות של לילה זה מאחרת. אעפ"כ התורה הקדושה מלמדתו להועיל דעת ותבונה תודיענו

רשע מהו אומר וגו' מכאן תשובה נצחת על הלעג השאננים הדוברים עתק ויטילו מום בקדושים משרתי עליון הנותנים שבח יקר וגדולה בכל מאמצי כחם ובתנועת כל איבריהם בשמחה ובטוב לבב תהלות ה' תרננה שפתם ועצה היעוצה היא לבלתי להשיב לכסיל כאולתו דברים חדודים כי החטאים האלה בנפשותם בוז יבוזו להם ויאמרו מה העבודה הזאת לכם רק טוב לומר להם האמת שאנחנו שמחים ומתעלסים באהבת ה' וחסדיו העצומים אשר עשה לנו ולא לו. וכמו שהיה דוד מפזז ומכרכר ואמר לפני ה' אשר בחר בי: