מנחם ציון סא

פירות וליהנות מאורה במשאם ובמתנם והירח וצבאותיה נבראו להוציא צמח האדמה כי אין לך עשב מלמטה שאין לו שורש מלמעלה והתועים האלה יבערו ויכסלו מאוד והם נקראין עובדי כוכבים ומזלות אבל עיקר הכוונה תדעו ותבינו כמו שיש לנו שתי תורות והיו לאחדים מרוע' א' נתנו רק שהתורה שבכתב היא כללות כל הרמוז בתורה שבעל פה. וכל מעשה ודבורי בני אדם. והדבר דומה לאשר לפנים בישראל שהדורש היה לו מתורגמן המשמיע לרבים והיינו הך שהדורש נמשל להשמש שהאור נסתר בפנימיותו והוא הוציא הדברים מהמחשבה אל הדבור להמתורגמן כמו שהלבנה מקבלת האור מהחמה. והשומעים נמשלו לכוכבים שקבלו כל אחד לפי מדריגתו וכח שכלו וזה ממש השכל הנעלם בהמאורות שפנימיותם הם השתי תורות וטוב מראה עינים וזכי הראות שבדור עיניהם לנוכח יביטו תכלית בריאתם וכל טוב ה' בידם וזה פירוש מאמרם ז"ל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של אברהם אבינו שכל וכו' וכשמת תלאה בגלגל חמה כי אברהם אבינו אצטגנין גדול היה ומתחלה היתה סברתו משובשת וסבור כמו ההמון וע"כ עבד לשמש ולצבא השמים. עד שראה הקב"ה כוונתו הטובה לחפש אחר האמת ופקח את שכלו והשיג כל הדברים הנסתרי' וע"כ קיים כל התורה כלה כאשר הבחין בפנימיות המאורות. וכאשר יערה עלינו רוח ממרום ויגאלנו גאולת עולם ישפוך את רוחו על כל בשר ומלאה הארץ דעה. ע"ז נאמר וחפרה הלבנה ואין הכוונה על גוף המאורות רק על אותן מחשבות הכסילים שהם יחפרו ויבושו כי אז יהיה אור החמה שבעתים ואור הלבנה כאור החמה שיתעלו כל המדריגות והמוחין ונדע ונשיג כל סתריהם וגם בגלות מצרים בהיותינו משוקעים ונטבעים בתועבותיהם לא השכילו אל פועל ה' וע"כ נצטווינו לבער החמץ ושאור שבעיס' המעכב ומחשיך אור השכל והם השיבושי דיעות וישב מצרף ומטהר להאיר על עבר פנינו שפעת אור שבעת ימים שנאכל מצות והי' לעת ערב יהיה אור וזה הוא לישנא מעליא שאמרו אור לארבעה עשר ולא יכלו לומר ליל י"ד כי לא כך היא המדה. רק הכונה אל