מנחם ציון ו

ונבלות להתעולל עלילות ברשע וכל יצר מחשבות לבם על העושק והמרוצה וכמ"ש במדרש תנחומא על מ"ש כי תועבת ה' כל עושה עול זכור את אשר עשה לך עמלק שסמיכות הפרשיות מורה שעמלק שפל היה מכל האומות ודבוק רק בשקר ועול ושוד וחמס ואע"פ שאין יחוסו נודע לנו שכבר נתבלבל ולכך הוא הקצה השני הגרוע שבכל הבריאה אבל הישראל ראשית תבואתה קודש לה' ומכל מקום נמצאים גם ביניהם בני אדם שמעורבבים בדעתם ומשוקעים בעניני העה"ז והמה בחושך ילכו ורחוקים ממדת אמת שלפי דעתם היום והשמש נבראו לצרכם לסחור ולסבב בחוצות לעשות כל אשר יזמו עוולות ורמיות וכדומה והלילה נבראת לגנוב ולשדוד ושארי עבירות אשר במחשך מעשיהם והמה נמשלו כבהמות נדמו כי לא יבינו אל פעולת ה' לו חכמה ישכילו שלמעלה מן העה"ז אין שום דבר גשמי. כל צבא השמים המה רוחנים בעלי שכל ומדע שמעולם לא נשמע שכוכב אחד נפל לארץ שאם היה בהם קצת גשמיות לא ימלט כי ילאו גלגליהם לסובלם על שעה חדא וכמו כן המטר טרם ירידתו למטה הוא רוחני ולמעלה הוא בחינת אותיות ואח"כ מתגשם ונקרא בשם גשם כל עומת זה אף בתוצאות הארץ וכל אשר עליה המשכילים יבינו לתנות צדקות ה' מה רבו מעשיו על דרך משל העור של טלה לפי דעת ההמון סוברים שנברא לעשות ממנו אדרת להתחמם בו ומשכיל על דבר יבין לאשורו שתכלית בריאתו לעשות מצמרו ציצית לקיים מצות בוראנו. ועל אופן זה מוסבים כל ברואי מעלה ומטה שניהם כאחד טובים ואחד באחד יגשו לעלות על ידיהם למרום קדשו ואלה מצדיקי הרבים יעשו ארץ ושמים. לא כן חלק הטפשים נהפוך הוא לעשות משמים ארץ ולכך נאמר כמה פעמים שמים ואח"כ ארץ ולפעמים להיפוך כי המה מסיבות מתהפכים בתחבולותם כל איש לפי דרכו אם זך וישר פעלו וע"כ הקרובים להש"י נקראים נקודה בהיכליה שהם היסוד מוסד ונקודת מרכז תכלית הבריאה וכשיוצא מן הנקודה מורה על סוף דבר שהוא תחלת המחשבה וסוף המעשה הלא המה מתעלים לעלות על גפי מרומי שמים שבשבילם נבראו