עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מנחם ציון

מנחם ציון קיח

Menachem Zion 118 · מנחם ציון · free full Hebrew text

Open in the reader →

מבלי עולם שאינם כדאים להיות בעולם ואינם יכולין להגיע לעולם אל האמת ומאן דרב הוא זעיר שאינו רוצה להגביה את עצמו. רק צריך שידע ויכיר בעצמו איך הוא מקצר בעבודת הבורא וגלל הדבר הזה באתערותא דלעילא כי יערה עליו רוח ממרום ופתאום יבא אל היכלו הערה עליונה לעוררהו מתרדמת הזמן ולזרזהו לעבודת הקודש ויקבל על עצמו ללמוד יותר או לעשות איזה מצוה והנהגה טובה צריך לעשות לאלתר כי אם ירחיקנה וימתין עד למחר נקרא לכשאפנה אשנה ובוודאי לא יפנה ובדברים האלה פירש"י בגמ' על מ"ש מחשבה מועלת לדברי תורה. וכן אמרו בירושלמי אנן אגורי דיומא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בליליא שאסור להרחיק הזמן רק לפרוע מיד וזהו שאמר הכתוב כשתבאו לבחינת הדעת ההוא שנתתי לכם אז וקצרתם את קצירה תכירו ותדעו איך אתם מקצרים בעבודת השי"ת ואז תקבלו עליכם להטיב מכאן ולהבא. והבאתם את העומר שהוא הדעת ראשית קצירכם אל הכהן שתיכף בנפול עליכם הערה עליונה שתכירו איך אתם מקצרים בעבודת הבורא תביאו אותו מיד אל הכהן שהוא כינוי להשי"ת וע"כ נקרא תנופה ונאמר והניף את העומר כי הונף והורם לקדוש ה' לריח ניחוח שאותן התקיפין בדעתם ואומרים כי נכון דרכם לפני ה' אינן יכולין לעלות אל ה' להגביל את עצמן שאינן יודעים מקטנותן ולשון תנופה והגבהה לא שייך רק על השוכב ולא על העומד וע"כ נקרא השכל והדעת הזה עומר התנופה וכמו שבארנו שבעשר' מאמרו' נברא העול' ובמאמר א' הי יכול להברא' ולזאת נקרא אצל הקב"ה אומר באל"ף אבל אצלינו שעינינו ולבנו עליו להשגיח עליו עין בעין נקרא עומר בעי"ן

דרוש לתפלת ערבית

אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים וגו' תפלה זו תיקנו לנו אנשי כנה"ג בשינוי לשונות עפ"י דעתם הרחבה והמלאה ואנחנו לא נדע על מה הטבעו ענינים הללו כי לא דבר רק הוא וגו' שורש הדבר שהם ידעו לסדר לנו סדרי בראשית זה לעומת זה הכל על מכונה כעין דוגמא של מעלה שאנחנו מברכין אשר קדשנו במצותיו משמעות הדברים שהשי"ת בכבודו ובעצמו מקיים המצות הללו והאמת כ' הוא כמו שאחז"ל שהקב"ה מתפלל ומניח תפילין וכדומה ולזה סידרו לנו בשחרית ארבעה עניני תפלות הראשונה תפלה שהיא בחינת דבור וקול שניה לה תפלה שהיא בכח והשלישית היא במסירת נפש והד' נקראת תפלת לחש בעולמות עליונים נקראת קדושה והיא צריכה להיות בלחש שעליה נאמר בעמדם תרפינה כנפיהן ולא בתנועת האיברים הנפת כפים שגם המלאכים יש להם ידים שנאמר וידי אדם מתחת כנפיהן תפלת עמידה צריך להיות בחשאי הלא יש פנאי הרבה לפזז ולכרכר קודם תפלת י"ח ודבר חידוש אומר לכם שהוא בסדר צבא מעלה כשמקבלים השרפים רשות להקדיש להקב"ה ובהתעצמות תשוקתם לקבל עליהן עול מלכות שמים שלימה