מנחם ציון קה

תשובה שלימה כל העולמות מתעלים וגם האדמה שאנחנו עליה נתעלית ונקראת אדמת קודש. וע"כ אסור לילך עליה בנעילת סנדל כמ"ש של נעליך וגו' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא

כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי מה שאמרו כך רק באכילה ושתיה ולא בכל החמשה עינוים היינו משום דטעמא דמלתא דביה"כ אנו מקריבין קרבנות והם החלב והדם הנמעט ממנו וע"כ כשאוכלין ושותין הרב' בעי"כ יש לנו למחר חלב ודם יותר להקרי' משא"כ בשאר העינוי'

זכר ליציאת מצרים שאומרים ביה"כ צריך ביאור באיזה דבר יה"כ זכר ליצי"מ. ונ"ל דבאמת היה הזמן הגאולת מצרים תיכף בכלות הארבע מאות שנה ובאמת היו שם ת"ל שנה רק שלא היו ישראל מוכשרים כלל בלי שום קישוטין וע"כ נתן להם הקב"ה מתנות לייפות אותם ולקשטם כדרך העולם כשאין להכלה תכשיטין נותן לה החתן מתנות לקשטה. והמתנות הם הזכות אבות שזכר להם ובשבילם מחל להם עונותיהם וגאל אותם מעבדות לחרות וכמו כן ביוה"כ הוא יום סליחת העון בזכות אבותינו והוא זכר ליציאת מצרים

שלשה המה מטיבי צעד והם עיקר כל יצורי קדם וכללות הכל. והוא שהעולם נברא בשלש דברים והם עולם שנה נפש ויש להם שייכות זה לזה שארץ הקדושה היא כללות העולם ובתוכה נקודה האמצעית והוא נקודת ציון היקרה והיא שולחת בדים ופארות לכל העולם כלו וכל חיותם ממנה שנאמר בה לא תחסר כל בה משא"כ המדינות אחרות שאין בהם כל הצטרכותם כגון מדינת הודו וכוש שגדילין שמה פלפלין הרבה ועיקר חיותם מזה בעבור ששכל אנשים אינן יכולין להשפיע יותר. ויש מדינות שיש שם חמשת מיני דגן והוא בעבור ששכלם מזוקק יותר שכל האוכל דברים זכים שכלו מזדכך יותר כמו שכל השר על הכפרי. וע"כ בציון היו כל הפירות רק שהיו של זהב וכמו כן יה"כ שאין בו אכילה ושתיה רק הנאה מזיו השכינה כעה"ב והיא הנקודה האמצעית בשנה שנותן חיות לכל השנה ולעומת כללות הנפש חיה המה הישראל שתכלית בריאתנו