מלא הרועים חלק ב של

ג. ר' יוחנן ס"ל ג"כ הלכה כדברי המיקל באבל מ"ק ך' ב' ואפילו המיקל יחיד נגד רבים הלכה כיחיד המיקל כן מבואר שם וע"כ צריך לומר כן דאלו ביחיד נגד יחיד או ברבים נגד רבים בל"ז בשל סופרים הלך אחר המיקל ונ"ל דאפילו נגד סתם משנה ס"ל לר"י הלכה כדברי המיקל ובזה ישבתי קושיית התוס' במ"ק כ' א' ד"ה א"ר יוחנן עיי"ש בגליון מש"ש:

ד. נהרדעי ג"כ ס"ל הלכה כדברי המיקל מ"ק י"ט ב':

ה. עולא לית ליה הך כללא דהלכה כדברי המיקל מ"ק י"ז ב':

ו. אביי ורבא לית ליה הלכה כמיקל מ"ק י"ט ב' מדהוצרך אביי לומר הלכה כאבא שאול ורבא ס"ל שם אין הלכה כאבא שאול מיהו ביחיד נגד רבים נ"ל כ"ע מודו הלכה כמיקל דבשל סופרים הלך אחר המיקל וראיתי בחידושי הריטב"א במ"ק כ' ע"א על הא דאמר רבא שם יחידאה הוא ולא קי"ל כוותי' כ' דלאו דוקא יחידאה דהא זקנים אלא ר"ל כיחידאי דלית הלכתא כוותיה דקי"ל כר"ע המיקל באבל משמע דס"ל דרבא ג"כ ס"ל הלכה כמיקל וכן משמע מתוס' שם וקשה לי דהא רבא אמר אין הלכה כאבא שאול וצ"ל דרבא מחלק דהלכה כמיקל נגד רבים ולא נגד סתם משנה ולכך לא פסק כאבא שאול ביום שבעה משום דסתם מתני' דס"ל דוקא הקובר מתו שמונה ימים אלמא דלא ס"ל מקצת שבעה ככל שבעה ולכך ביום שלשים פסק כאבא שאול דמקצת יום ככולו והיא לכאורה תמוה דממ"נ אי אמרינן מקצת יום ככולו מה לי שבעה ומה לי שלשים אלא ה"ט דבשבעה אשכחן סתם משנה דלא כוותי' ומה"ט אמר נמי רבא בדף כ' הלכה כתנא דידן דבעי' שלשה ימים קודם הרגל משום דסתם משנה נקיט שלשה ימים ואין הלכה כמיקל נגד סתם משנה אך לדעת רש"י במשנה שם דף י"ט א' דמשנה שלשה לאו דוקא א"כ מוכח דרבא ס"ל אין הלכה כמיקל אפי' במקום שאין סתם משנה נגדו וא"ל דרבא ס"ל דסתם משנה דוקא נקט שלשה והא דכ' רש"י במשנה דלאו דוקא דהיינו לדידן דקי"ל אפי' שעה א' אבל רבא ס"ל דדוקא נקט ולכך פסק כסתם משנה וז"ש הלכה כתנא דידן אך ז"א דרש"י פי' כתנא דידן כתנא דברייתא וכוונתו דממשנה אין ראיה דלאו דוקא נקיט שלשה אבל בברייתא דקתני הקובר מתו ב' ימים קודם הרגל מונה ה' אחר הרגל אלמא דס"ל ב' דוקא אבל מוכח דרש"י ס"ל דאפי' במקום דליכא סתם משנה המנגדתו אין הלכה כמיקל לרבא וא"כ צריך לומר דהך דשמועה רחוקה יחידאי ממש הוא ובלא זה אף שאינו יחידאה רק רבים מ"מ י"ל דרבים חולקי' עליו והוי רבים נגד רבים ובכה"ג בשל סופרים הלך אחר המיקל ועוד תימא לי לדברי הריטב"א דס"ל יחידאה לאו דוקא אלא כיחידאה א"כ למה הוצרך לאתויי הך דתניא דמת אביו של ר' צדוק דמה ראיה משם אדרבה משם מוכח להיפוך דהיה רבים ולא הו"ל לומר רק הלכה כמיקל באבל וצ"ל הריטב"א ס"ל דרבא לא אמר הך דתניא רק יחידאה הוא ותו לא והש"ס מביא הך דתניא ודוק:

שוב ראיתי ברש"י שם שכ' ההוא יחידאה הוא ולא ר"ע משמע מרש"י ג"כ דס"ל דרבים חולקים רק דרבא בא לשלול דלא תימא דאין כאן מחלוקת כלל דאף ר"ע דאמר אינו נוהג אלא יום א' היינו ה' מתים אבל באביו ואמו מודה כהך ברייתא דלכאורה משמע דהך ברייתא ר"ע הוא דלרבנן משמע דאפי' על ה' מתים נוהג שלשים מדאמרי סתם אחת שמועה קרובה וא' רחוקה ומשמע דמה קרובה אפי' בה' מתים ה"ה רחוקה וא"כ הך ברייתא דאמר בד"א בה' מתים מצוה ע"כ כר"ע אתי' וא"כ באביו ואמו כ"ע מודו דנוהג שלשים וע"ז השיב רבא דהך ברייתא לאו ר"ע הוא ואפשר דס"ל לרבא דג' מחלוקת בדבר רבנן דר"ע ס"ל אפי' בה' מתים ל' וברייתא ס"ל בה' מתים א' ובאביו ואמו ל' ור"ע ס"ל דאפי' באביו א' א"כ סוף סוף ר"ע יחיד הוא וש"מ דס"ל לרבא הלכה כמיקל אפי' הוא יחיד אפילו לרש"י וקשה לרש"י הך דאמר רבא הלכה כתנא דידן וצ"ע ודוק ויש להביא ראיה דרבא ס"ל הלכה כמיקל באבל דרבא אמר במ"ק כ"ג א' הלכה כראב"ש דנפיק בחימוצותא רומיתא ולמה פסק דלא כרבי הא רבא גופיה ס"ל בעירובין הלכה כרבי מחבירו וראב"ש חבירו היה כדאיתא בהשוכר אלא ע"כ משום דהלכה כדברי המיקל ודו"ק. ומכאן מוכח דאף בגזירת ל' הלכה כמיקל וכ"כ הריטב"א שם דהלכה כראב"ש דמיקל:

ז. רבינא נ"ל דס"ל הלכה כדברי המיקל דפסק במ"ק כ' א' הלכה אפילו יום א' וצריך לומר מטעם דהלכה כמיקל ואע"ג דסתם משנה ס"ל ג' ימים ס"ל הלכה כמיקל אפי' נגד סתם משנה אך לפי מה שנראה מדברי רש"י במשנה דף י"ט א' דלאו דוקא נקט במשנה ג' ימים אין ראיה ממשנה אך מדברי התוספ' דף כ' א' ד"ה אמר ר' יוחנן משמע דמשנה דוקא נקט שלשה ודברי רש"י דחוקים ועמש"ש בגליון:

ח. רב הונא ורבי חייא בר אבא דאמרי שם משמיה דר"י הלכה אפי' שעה אי משמע דס"ל ג"כ כדברי המיקל אפי' נגד סתם משנה וכמ"ש באות הקדום ועמ"ש בספרי כנוס סופרים אם זה ר"ה תלמיד רב או ר"ה בתראה:

ט. בה"ג כתב דהא דאמרינן הלכה כמיקל דוקא בתנאים ולא באמוראי וכ"כ התוס' בכתובות דף ד' א':

י. רב חסדא דס"ל במ"ק כ' דשמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום א' י"ל דס"ל הלכה כדברי המיקל דמה"ט פסק ר' יוחנן שם כן אע"ג דרבים מחמירים וס"ל בנוהג ז' ושלשים אך אין ראיה דהא רבא מסיק התם דיחידאה הוא עיין שם ואפילו רבא דלא ס"ל הלכה כדברי המיקל ס"ל דשמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום א' עיין שם. אך לדעת הריטב"א שהבאתי לעיל אות ו' דיחידאה לאו דוקא אלא ר"ל כיחידאי דהלכה כמיקל ש"מ דס"ל הלכה כמיקל:

יא. ר' חייא דס"ל שם במ"ק כ' ב' דשמועה רחוקה אינו נוהג אלא יום א' משמע דס"ל הלכה כמיקל ויש לדחות דס"ל דיחידאי הוא וכמש"ל באות הקדום אך לדעת הריטב"א שכ' באות הקדום מוכח דס"ל הלכה כמיקל:

יב רב נחמן דאמר במ"ק כ"ב א' אין הלכה כר"ש מוכח דס"ל אין הלכה כמיקל:

יג. הך הלכה כדברי המיקל באבל דוקא באבל ולא בדיני קריעה כך פשוט בגמרא מ"ק כ"ו ב':

ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כולכם היום:

סליק חלק שני מספר מלא הרועים: