מלאכת שלמה על משנה סוטה ג:ז

בת ישראל שנשאת לכהן וכו'. ביד פי"ב דהל' מעשה הקרבנות סי' י':

מנחת כהנת נאכלת עי' ברש"י ז"ל דבגמ' משמע דאפי' כשהיא נשואה לכהן כליל מיהא לא הויא מנחתה. ואיתא בפ' הזרוע (חולין דף קל"א:)

כהנת מתחללת וכתב הרמב"ם ז"ל ומה שאמר בכאן בכהנת מתחללת אין עניינו שכהנת בלבד תהיה חללה ואמנם שהיא מתחללת בכלל מי שתתחלל וכשהיתה זאת האשה חללה תעמוד חללה לעולם בין שמת בעלה או גרשה וזה הכהן כל שהוא עמה הוא פסול לעבודה ואם גרשה ונדר שלא ישא בעבירה כמו שיבאר בפ"ח מבכורות חוזר לכשרותו ולשון ספרא להחלו בזמן שהוא נוהג מנהג זה הרי הוא חולין ע"כ:

ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים. כתוב בתוי"ט דכתיב כל זכר בבני אהרן וכו' ואע"ג דמבני אהרן ממעטינן ולא מבנות אהרן טרח קרא וכתב זכר לרבות בעלי מומין למחלקות וכו' קשה לע"ד דהתם מכל נפקא לן לרבויי ואכתי מלת זכר או מלת בני אהרן יתירא: