מלאכת שלמה על משנה נדרים ב:א

ואלו מותרין איידי דתנא בפ"ק נדרים אסורים פתח הכא באלו מותרין הר"ן ז"ל:

כבשר חזיר וכו' ביד פ"א דהלכות נדרים סימן ח' י"א. ובטור י"ד סי' ר"ה:

כחלת אהרן ת"ק דמכלתין דף י"ב ותוס' פ' ואלו מנחות דף ט"ו: והטעם בכל אלו כי אין הנדר חל אלא אם מתפיס בדבר הנדור כבר כגון קרבן עולה מנחה או הני דלעיל כאימרא כדירים וכו':

כחלת אהרן וכתרומתו וז"ל הר"ן ז"ל דאע"פ שחל איסור עלייהו ע"י קריאת שם לא מקרו דבר הנדור הואיל ואסירי לזרים מחמת איסורא הוא דרמא רחמנא עלייהו ולהכי הדר תנא למיתני מותר אע"ג דכבר פתח בואלו מותרין משו' דבעי למיתני הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ואי לא הדר ותנא ה"ז מותר לא ידענא ואלו מותרין דרישא כלומר שהן מותרין ולא פתחא היכא קאי אי אכולהו אי אתרתי מינייהו ע"כ: ואיתא להאי בבא בתוס' בפ"ק דנדה דף ו':

והחכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל מחק ממשנתו מלות כעורות לבובים וכתב שבכל הספרים ליתנהו ע"כ וכן בירושלמי ליתנהו. וכתב שבכל הספרים ליתנהו ע"כ:

פותחין לו פתח ממקום אחר וכו'. בפי' ר"ע ז"ל לבך עלך ע"כ פי' אותו לב שהיה לך כשנדרת ישנו עדיין עליך ואינך מתחרט. ועי' בהרמב"ם ז"ל בפרק שני דהלכות נדרים בפי' דהא דקתני הכא בסיפא פותחין לו פתח ממקום אחר וכו' הה"נ דקאי ארישא אבל הרא"ש ז"ל כתב בפסקיו דוקא המדיר את אשתו ומתפיס הנאתו בדבר האסור צריך שאלה שלא יקל ראשו לכך ושמא יאסור אשתו עליו אבל מתפיס אכילתו והנאתו בדבר האסור לא בעי שאלה מדקתני סיפא דמתניתין הכי מכלל דרישא לא בעי שאלה ע"כ וכן ג"כ בהר"ן ז"ל: ומזה הלשון הכריח ספר תוספות יום טוב בריש פירקין מדקאמר הרא"ש ז"ל מדקתני סיפא דמשמע שהם דברי עצמו ולא קאמר משמא דגמרא. וביד סוף פרק א' דהלכות נדרים ובפרק שני סימן י"ג:

קונם שאיני ישן וכו' החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הגי' במשנתו קונם שני ישן שני מהלך וכן כולם וכן הגיה בכמה דוכתי [הגהה וכתב פה ה"ר יהוסף ז"ל כך מצאתי בכל המקומות במקום שאיני שני ונ"ל שכונתו הוא שאני וכך אמר קונם כלומר קרבן יהא עלי מה שאני ישן אך גבי שבועה צ"ל שהוא שאיני ישן שאיני מדבר ע"כ] והוא כמו שאני אלא לישנא קלילה נקט תנא כדאמרי' בבבלי פ"ק דב"ק גבי חב המזיק אח"כ מצאתי ג"כ מה שכתבתי למעלה רפ"ק בשם ה"ר נתן ב"ר יוסף ז"ל. ביד שם פ"ג סי' י':

קונם שאיני משמשך תוס' ז"ל כתבו ומיהו גבי קונם שאיני משמשך מודה רבינא דאיכא בל יחל מדאורייתא והוי מתני' לצדדין גבי שאני ישן הוי בל יחל מדרבנן גבי קונם שאיני משמשך הוי בל יחל מדאורייתא ע"כ. וכגון שאמר קונם גופך עלי מתשמיש מיירי לדעת התוספות ז"ל דלא חיישינן לדמות כמו שפירש הר"ן ז"ל:

הרי זה בלא יחל דברו מש"ה תנא במתני' בנדרים ה"ז בלא יחל דברו ולא תני אסור כדקתני בשבועות משום דבשבועות אסור מדינא ובנדרים לא מיתסר אלא מדרבנן משום לתא דבל יחל ואשכחנא נמי תנא דתני בדרבנן לא יחל דברו דתניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם שנאמר לא יחל דברו: והתוס' ז"ל כתבו ואחרים נהגו בהן איסור תימא מה ענין זה לנהגו בו איסור וי"ל דהאי נמי שנדר ונתכוון לאסור עצמו גם בדבר שאין בו ממש אין לך נהגו גדול מזה כך נראה למשי"ח ע"כ ולזה נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפירושו: