מלאכת שלמה על משנה כלים כ:ב

חמת חלילין. פי' בערוך נוד קטן שעושין הרועין לזמר בו ולקבץ הבהמות וכן עושין אותו לוקחין עור הגדי וקושרין כל נקביו לבד משתי ידיו ובנקב אחד קושרין שפופרת של קנה ובאותו קנה מניח פיו ונופחו ויוצא הקול מן הקרנות כמשתי שופרות ויש נקבים קטנים בצדי הקרנות ומחליף אצבעותיו על הנקבים ומזמר בהן ע"כ. ונראה דגרסי' חֵמַת החי"ת בציר"י והמ"ם בפת"ח שהוא סמוך כמו וחמת מים:

טהורה מן המדרס. דלא חדא לשכיבה שהרוח יוצא והיא מתקפלת:

עריבת פיסונות. של עץ ובלשון שני פי' בערוך עריבה שעושין בה הבנאים הטיט:

עריבה משני לוג וכו'. בפ' בתרא דמסכת ידים קרי לה עריבת הרגלים ומתני' דקתני דמטמא מדרס דלא כר' עקיבא דפליג התם וקאמר דאין שם מדרס עליה ואפשר לומר דשיערו חכמים דיותר מט' קבין אינה טמאה מדרס משום דעד ט' קבין הוא שיעור כלי הראוי לבעל קרי החולה או שמא כך הלכה למשה מסיני:

בקדים ונצרקה. כמו ונצמקה וכיון שנצרקה נסדקה כן מצאתי בקצת פירושים להר' שמשון ז"ל:

וחומר בשירי כלי נצרים. מצאתי שמחק הרב בצלאל אשכנזי ז"ל מלת בשירי והכן משמע למי שיעמיק:

עד שיתחסמו. כדתנן לעיל פט"ז הסלין של עץ משיחסים ויקנב: