מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ה:יא

ואלו עוברין בפירקין דף ס"ב ודף ע"א:

והעדים תוס' פ' המוכר פירות (בבא בתרא דף צ"ד.) וכתב תר"י ז"ל יש ס"א דלא גרסי והעדים ע"כ. בפי' רעז"ל מלוה עובר בכולן. אמר המלקט פי' רש"י ז"ל בכל הני דחשיב במתני' דהוא נותן בנשך בשעת הלואה והוא לוקח בשעת פרעון והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו והוא שם עליו נשך בשעת פיסוק התנאי ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על לא תשיך לאחיך שהוא אזהרה ללוה. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל עוברין על בל תתן לו ועל בל תקח ועל לא תהי' לו כנושה ועל לא תשימון עליו נשך ולפני עור וכו' וכתב כן מצאתי בכל הספרים דגרסי' ועל לא תשימון עליו נשך ולפני עור וכו' ע"כ. ועיין בתוס' יו"ט. וכתבו תוס' ז"ל אהא דאמר אביי מלוה עובר בכולן וכו' עד ערב ועדים אין עוברין משום בל תשימון כתבו דזימנין דעברי נמי אלפני עור לא תתן מכשול כגון שלא היה מלוה בלא ערב ועדים אבל לא תשימון פסיקא לי' לאביי דמפ' מתני' דעברי אבל לפני עור זימנין דלא עברי כגון שהיה מלוה לו בלאו הכי כי היכי דמושיט כוס של יין לנזיר לא עבר אלא היכא דקאי בתרי עברי נהרא שלא היה שותהו אם לא היה זה עכ"ל ז"ל. וביד שם פ"ד סימן ב'. ושם כתב דגם הסופר עובר משום לא תשימון שהיא אזהרה אף לעדים ולערב ולסופר. אבל בטור י"ד סימן ק"ס לא נזכר הסופר וגם לא בבית יוסף ולא בספר שלחן ערוך נראה שהם ז"ל פוסקים כחכמים. וכתוב בתוספת יום טוב אף הסופר פי' הרמב"ם ז"ל משום לא תשימון ע"כ. ונ"ל דה"ה בלפני עור אם לא היה מלוהו בלתי שטר עד כאן וכן כתוב ג"כ בספר הלבוש שם סימן ק"ס ועוד כתוב שם וז"ל ואפילו הלוה הנותנו עובר בלאו דלאחיך לא תשיך מדלא כתיב לא תשוך משמע דללוה צותה התורה שלא יגרום שאחיו ישוך אותו כלומר לא ילוה ממנו לתת לו רבית ומה שלא מצינו כן בכל שאר דיני ממונות שאם אדם רוצה ליזוק בנכסיו ולתתם לחברו אין מוחין בידו וכאן אסרה לו [התורה] לתת לחברו משלו דרך רבית ע"כ: