מלאכת מחשבת חלק ב רנו

כי היו בעת ההיא בני בלי שם בתוך בני ישראל. ולזה כוון באמרו ויקח משה את האנשים האלה כלומר אנשים בלתי ידועים אם לא אשר נקבו בשמות. ולקיים הדבר הזה הוסיף הכתוב שנית ידו אחר כל הפקודים ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבותיו היו רוצה לומר לכך זכו להיות נשיאי ישראל הואיל ולפני כן איש אחד לבית אבותיו היו תמימים יושבי אוהלים ולא רמו עיניהם ללכת ברחובות עיר להשמיע בחוץ קולם

ויהיו בני ראובן וגו' במספר שמות לגלגלותם. וכן כתוב בשבט שמעון ובשאר השבטים לא כתב לגלגלותם? גם בשבט שמעון הוסיף מלת פקודיו ואין ככה בשאר השבטים? פירש רש"י שכתב לגלגלותם ע"י שקלים בקע לגלגלת. וכבר ידענו טעם מחצית השקל להנצל מעין הרע. ואמנם שבט ראובן ושמעון היו מוכנים לפורענות ראובן בעדת קרח ושמעון בבעל פעור. ולזה כתבה התורה בערבות מואב בפקודי ראובן בלועי קרח להגיד שבשבילם נתמעטו. וראינו שנחסר שבט שמעון עד מאד שכלם נפלו משבטו. יאמר ששני אלה השבטים מזומנים ליום רעה בחטאם על כן צריכים אלו להשמר ביותר מעין הרע ולא יהיה נגף בפקוד אותם. ויותר שבט שמעון משבט ראובן כי מכתו רבה משבט ראובן. לפיכך הזכיר כאן לגלגלותם על שני אלו לבד. כי הוצרכו השקלים להם מכל שאר השבטים. ואף גם זאת לא די בשמעון עד שהוסיף פקודיו להודיע כי תמיד היה פוקד שבטו לידע חסרונו ולזה הנגף מתמיד בו ואין הברכה מצויה בדבר המנוי

אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבותיו היו

להודיענו שכלם בלב אחד ובעצה אחת היו ולא חלק לבם לדמיון ראשי העם תחת עבד כי ימלוך. ובא כמתרץ למה כתב אשר פקד ולא פקדו לפי שכלם כאיש אחד היו ולא בלב ולב ידברו

והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם, וידבר וגו'. אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל

ראוי להבין מדוע משה לא פקד הלוים עד לא צוהו ה' ומה ראה על ככה? ואיך צוה אותו אלהים אח"כ אך את מטה לוי לא תפקוד אם כבר משה לא פקדם מעצמו? ומה שאמר לא תפקוד ולא תשא בשתי לשונות ומשה לא כתב אלא לא התפקדו ועזב לשון נשא ל וגם מה שאמר מטה ללא צורך כאשר באמרו הלוים ידענו שהם מטה בני לוי לוי? אולם פירש רש"י וז"ל אך את מטה לוי לא תפקוד כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו ד"א צפה הקב"ה שימותו במדבר כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה אמר אל יהו אלו בכלל לפי שהם שלי שלא חטאו בעגל ע"כ. על פי שני אלה הטעמים יש להשיב כי אולי מרע"ה עלה על לבו שלא לפקוד הלוים בשביל הטעם השני הואיל ולא חטאו בעגל ולא מיראה שימותו כי לא ידע בכל אלה משה ולא נגזרה עדיין הגזרה אלא חשב שראוי להגדיל הלוים ביתר שאת על שאר העם בשביל זה ולא ימנה אותם בכלל קהל ישראל וזה להם מעלה ויתרון. על כן אמר משה והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם ר"ל שהלוים לא התפקדו עם ישראל בשביל מטה אבותם ובעבור מעלה שיש להם על שאר העם שלא חטאו בעגל. הלכך אמר לו הי"ת שאין הדבר כן אלא בעבור טעם ראשון שראוי למנותם לבדם להיותם לגיון של מלך ולא בעבור