מלאכת מחשבת חלק ב רנה

במדבר

ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא

ביאורו של דבר הוא לפי שאין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. ולא יתגאה בפרנסותו בראותו אבותיו וזקניו בני בלי שם ויחס. ואמרו על חכם אחד שנולד גם הוא מיחס נבזה על ריב ומצה עם איש סכל ואולם מתנשא בזכות אבות כה אמר בלכתו אני ראשית כבוד משפחתי ואתה סוף לה. על כן ספר לנו הכתוב שהקדוש ב"ה חלק כבוד זה לנשיאים אלו אשר בטרם זאת לא היתה גדולה וממשלה להם ולא לאבותם באופן שכל אחד מהם עתה הוא ראשית לגדולת ביתו. וזה מאת הי"ת שלא יעלה בלבבם רוח גאוה הואיל ואחוריהם קופה של שרצים וכל אחד מהם ראש לבית אבותיו הוא: דבר אחר להורות שפלות ונמיכות רוחם ושהיו ענוים ויראי ה' כמו שאמרו במסכת בתרא האי מאן דיהיר אאינשי ביתיה לא מתקבל. אמנם אלו לא התהלכו בגדולות ואנשי ביתם כבר קבלום עליהם לראשים עד שכל אחד היה ראש לבית אבותיו

אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם: ויקח משה ואהרן וגו'

תמה אני איך עתה קראום ראשי אלפי ישראל תחת היותם ראש בית אבות לבד כאמור בסמוך ולקמן עוד? ועוד יקשה אמרו ויקח משה האנשים האלה וגו' ולא אמר אותם הנזכרים כבר מלבד שיקראם אנשים האלה בלשון בזוי ולא נשיאים ולא אלפי ישראל? וכדי בזיון וקצף! וגם מה שכתוב איש ראש לבית אבותיו הוא ולמטה כתוב אלה הפקודים וגו' איש אחד לבית אבותיו היו ולא אמר הוא כאשר בתחילה? והנכון ברצות ה' להודיענו שזכו האנשים האלה שלמים לגדולה לשפלות רוחם וענוותם ומקדם לא זו שברחו מן השררה אלא אף לא רצו שיקרא עליהם שם. (א) כדרך איש שפל ברך בתוך עמו ישב ולא ישמיע בחוץ קולו לאמר ראו קרא ה' בשמי ללמוד ולעשות! לכן העיד ה' עליהם איש ראש לבית אבותיו הוא ופירושו בעבור זה אני בוחר בהם שכל אחד הוא ראש לבית אבותיו ולא יותר ובמופלא ממנו אל ידרוש וזו היא סיבה שקראתים קריאי מועד וגו' כי זה שכרם אתם להיות שלומי אמוני ישראל. והראיה על זה כי כאשר צווה משה לבחור בהם הוצרך לבקשה בשמות