מלאכת מחשבת חלק א עה

בתנועתם שעה אחת בקירוב לדמיון תנועה הירחית שבארץ המתאחרת שעה אחת בקירוב בכל יום. ואל תתמה שכן טבע המים המכונסים כאשר תוכל לנסות עין בעין במים שבתוך הספינה אם יניעו אותה בחוזק ד"מ לצד מזרח ישובו המים שבתוכה ויתנועעו לרוץ לצד מערב. ואם באמצע התנועה ההיא יכו בספינה לצד דרום תבלבל התנועה הראשונה ויתמצעו התנועות עד שישובו לתנועה אמצעית, וזה ידוע. לזה לא תאונה תנועה כזאת אלא באוקיינוס ובימים הפתוחים אליו ועל כן רודפים תנועותיו לקטנותם ולא בנהרות ובימים הסגורים הנה נתקנו באלה שתי תנועות המים למה יתנועעו כל ו' שעות בהליכה וחזרה ולמה כל יום תתחיל תנועתם שעה אחת אחר יום הקודם נשאר לנו לתקן שאר התנועות והם עוד שתים. אחת שנראה בכל מוליד וניגוד הלבנה תנועות המים מתגברות והולכות וחסרות בתנועתם עד רביעים. באופן שבשני הרביעים המים מתנועעים לאט. ובמולדה ומלואה מתנועעים בגבורה. והשנית שנראה ג"כ בזה שנוי בתקופות השנה רצוני שבתקופת ניסן ותשרי הימים מתגברים וההפך בתקופות טבת ותמוז. ולדעת ולבור את כל זה ראוי לשים לב (ל) שיש הפרש רב בין התחדש התנועה להתפעל איכותה בין רב למעט. כי אולם סבת חדוש הדבר הוא דבר בעצם אליו וההוספה או המיעוט בדבר הוא אליו במקרה. והנה שתי התנועות הראשונות שפירשנו למעלה הם דבר נתחדש בעצם במים. והאחרונות הם הוספה או מיעוט הדבר בהם. ועל כן באלה אפשר הסבה מכח דבר חיצוני ולא מן הארץ עצמה ומתנועותיה. (לא) כי אי אפשר שנייחס לארץ כל התנועות וגם תנועת החמה באשר לא בכל הזמנים נוכל למצוא עליה ועל תנועות המים אופן הילוך החמה לבד בתקופות. והיה ראוי שבכל ימי השנה כפי השתנות מהלך השמש יראה בהם שנוי והפרש מה וזאת לא מצאנו. (רב) גם אי אפשר שכל אלו התנועות תהיה סבתם הירח. כי השתנות התנועה בתקופות אינו מיכולת הלבנה. לכן ישר בעיני לתת הבדל בין התנועות בעצם ובין הבאות במקרה ומדבר חיצוני. ואלו האחרונות הם תגבורת וחלישת המים בימים נזכרים. וראוי להודות שיתפעלו מאד הדברים השפלים מתקרובת או מהרחקת הכוכב. (לג) ויותר אם יהיה הכוכב הקרוב לנו כלבנה אשר בהיותה בכמותה כמעט ככמות כדור הארץ בהכרח תביא התפעלות מה אל האויר והמים שתחתיה בהתקרבה מאד אליהם ממה שתביא אם היא גבוהה הרבה. ותדע זה מטבע הדבר בעצמו. כי אמנם כאשר יתקרבו שני גופים גדולים זה לזה בהכרח הגוף שביניהם ראוי שיתעצם או שיברח ויפנה להם מקום ומכל שכן כאשר הגוף האמצעי לח ובלתי שומר תמונתו ומפני זה קל להתנועע ולשנות מקומו. (לד) אם כן כאשר הארץ והירח בכדוריהם יתקרבו זה לזה יותר מדאי וזה יארע במולד ובניגוד כאשר הבאנו. בהכרח האויר והמים שתחתיהם ראוי שירוצון בבהלה לפנות להם מקום ולמלאות מקום הפנוי אשר עזבוהו הירח והארץ אחד הנה ואחד הנה. וזה ההתנועעות יותר מדאי יביא המים לרוץ יותר ממנהגם. וכאשר הירח והארץ הולכים ומתרחקים זה מזה תתמעט תנועת המים עד הריבוע ששמה המרחק הגדול שביניהם. ומשם והלאה חוזרים ומתקרבי' זה לזה והמים מתגברים בתנועתם ויחזרו חלילה בזה האופן ד' פעמים בחודש. (לה) אולם שנוי תגבורת ומחסור המי' בתקופות השנה אינו מסובב מתנועת המאורות ולא מן הארץ אלא משנוי השבת הרוחות שעל הרוב בתקופות משתנים. וראינו בעינינו אף בשאר ימות השנה רוח דרומי באיקלים שלנו יגביר המים למעלה למעלה ותהפך הצפוני. כי הראשון ימנע ירידת המים מן הים שאצלנו הנושב במקום הפתחו והשני יגרשם ויוליכם בחפזה. וזה מבואר לכל הבקי מעט בחכמת דרך אניה בלב ים. והביאני להאמין זה בראותינו כי לא כל השנים שוות לאמר שבזמן אחד תמיד יתמעטו