מלאכת מחשבת חלק א עג

חושיו עכובים יותר מן הבהמה ואע"פ כן נקרא מדבר ובעל בחירה ורצון. ויצר טוב ורע שניתן בו לפחות משעת יציאה כדברי חז"ל בפ' חלק. ומי שהוא בעל יצר יש לו רשות לפעול או שלא לפעול. ואם אנחנו חשבנוהו שאין בו כח מכחות השכל המחשבה והרצון תעינו בעינינו (יט) כי אין אנו יודעין לדון ולשפוט אלא למראית העין. ואם לא נוציא דבר מדבר. כגון שנראה הילד בוכה שוחק ומבקש להתנועע ולאכול וכיוצא מן הדברים הנאותים אליו לפי ערכו ככחו אז וכמדת שכלו באשר הוא שם (כ) נדע ביחוד שיש לו דבור פנימי באמת. כי מי שאין לו דבור פנימי לא יבקש דבר ויברח מדבר. אם לא מכח הקושיא. שיגמור בדעתו זה נאה לי וזה אינו נאה. וע"כ יש לו בחירה ורצון ואם אמת שאף לחיות ולבהמות ניתנה הבחירה והרצון ושיש להנה יצר הרע וטוב לדברי חז"ל בפ"ט דברכות שאמרו הכי נמי דלא שליט בה יצר הרע והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא. הנה אין ספק שיש להם שכר ועונש. כי מי שיש לו יצר יהיה לו בחירה ושכר או עונש על מעשיו. וזה דבר מבואר וכמה מעלות טובות בדברי אלה. והרי זה משובח ומפואר שנדע לענות ולהשיב למה יסורין ומיתה באים לילדים אם אינם בני עונש היה נראה על לא חמס ושופט כל הארץ לא יעשה משפט. כאשר נאמין (כא) כי לכל נברא ילד או זקן ולכל בהמה ועוף מדרגה לחטוא וליענש ולהצטדק ולקבל שכר כפי מדתם ומדרגתם. ואם לא נראה בהם דבר הוא לחסרון ידיעתנו וראייתנו. אמנם הקדוש ברוך הוא יודע לדקדק לשלם לכל כמעשיו. והנך יודע שילד האוכל תרטימר בשר יסקלוהו ואשר אינו רוצה לקרות ילקוהו ואם יהרוג את הנפש אין לו דמים ל אבל אם גדול יאכל בשר לצבות בטן אינו ראוי לעונש ולא ילקוהו אם יברח מן הספר וכיוצא ואם ירצח יהרגוהו? הטעם כי כל נברא ניתנו לו מצות כפי ערכו ושכר עליהם ועונש על מריו לפי מדתו. ואשר הוא פשע בילד לפי שנותיו לפי רבות השנים יהיה זכות בנער ובזקן. וכן בכל חי בכל בשר. ואנחנו לא נדע להבין ולחוק חקה ותורות אלא באשר אנו לפי ערכנו. ונאמר שהילד והבהמות אינם בני עונשים. אך אולם האמת שאינם כמונו. אבל לפי מבין מחשבותיהם ויודע לשקול שנוי מדרגותיהם. ודי למבין בענין זה ודבר שפתים אך למחסור: וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב

היא התנועה המתמדת במים בימים. שש שעות ורביע בקרוב בהליכתן ושש שעות ורביע בחזרתן. זאת היא העצה היעוצה מאת האדון הבוראם (כב) והשגחה פרטית לשמרם מהעיפוש. כי המים המכונסים אשר לא יחוגו וינועו לא ימלטו מהסרחון ויבאישו כידוע. כי אולם כאשר הצענו במקום אחר כל הגשמים במלחמה תדירית וכל אחד יבקש להחריב חברו ולהכריחו להתנועע בדמותו בצלמו ויעשה וגם יוכל כאשר יתחזק עליו באיכות או ברבוי. לדמיון המים יחריבו ארץ ומלואה לרבויים אלו לא שם הי"ת בתחתיהם החול שאינו מקבל תנועה כמו שאמרנו למעלה, ככה האויר יניע אף יסריח המים שתחתיו כי ירבה וכן יפרוש כנפיו עליהם. והתחכם אדון העולם (כג) לתת למים תנועה תמידית. ובאופן זה לא תעמוד חלקת המים להתעכב תחת חלקת אויר אחת אלא תמיד תשנה מקומה ולא תניח האויר שעליה לפעול כדרכו. כי בכל רגע יכנס אויר חדש תחת הישן ולא יעצור כח להניע המים כרצונו. בצלם ובדמות הרוצה לקבל קור בנשיבת האויר והרוח על כי יגרש האויר הראשון ויקבל אויר חדש תמיד שעדיין לא נתאזר להניע ולחמם. וככה אם נושיט אצבע בלבת אש ונשהה אותה שמה זמן מה יבעירנה האש. ואם יניע אדם ידו בלהבה אחת הנה ואחת הנה כי תלך במו אש לא תכוה אף אם תתעכב בתנועה ההיא כל היום. אמנם סבת תנועתן זאת