מלאכת מחשבת חלק א ז

הקדמת המחבר

לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם להשמיע במרום קולם. ללמד את בני יהודה קסת מכתב אלהים. חרות על לוחות השמים והארץ וכל צבאם. שות שתו בשמים פיהם ועל אל אלים ידבר נפלאות. ועל צבא מרום במרום. אשר צפוני טמוני כל ברואי מעלה אין די באר. ולא תמלא אוזן משמוע יחדיו למשפט נקרבה. ולפני התגלע אריבה את הסגנים לאמר אליהם מי שם פה לאדם. או מי נתן לחשבי בינה נדבר סתר יראה המביט אל האלהים ופועל כפיו יושב בסדר עליון ל מי שת בטוחות לחכמה אל ארש עיפתה כמו אופל. היוכל תפל ליגש אל הערפל. אם נראה יושב בארץ צלמות ובאין עינים אליו נגששה?

לולי האמנתי לראות מעשים אשר לא יעשו. אם יוכל איש לבקש דעת וחשבון והיו כל דבריו אמת וצדק אשר יאמר כי הוא זה ולא יחטיא. גם אני אבחר במעלליהם ושכנתי בתוכם היינו לעם אחד ושפה אחת לכלם. אולם לא שוה לאנוש עלי ארץ ביום ההוא אבדו עשתונותיו. עמו אנכי בצורה. כי לכל העם בשגגה אל אודות הדעה הגדולה הזאת עמוקה משאול ועוצר רחם באוצרות תהומות. יסתבל החוקר תפר האביונה ובטלו הטוחנות. מהררי נמרים וממעונות. על שגיונות וכשרון לא יוכל להמנות

ותשאני רוח ללמד עליהם יושר וזכות. כי אל דעות ה' ומעשה ידיו נכספה וגם כלתה רוח האדם העולה היא למעלה. ונפשו לא תשבע מן האושר הסמוי מן העין. אם תשים אשם נפשנו בחיים האומללים האלה ניכפר להם אדם עפר מן האדמה. בשתים יכסה פניו ובשתים יעופף וישתוקק אל הנסתרות. ואף כי הרחק מאד מאדם במסילות המושכלות ההנה גרים ותושבים. מעשה חושב עשה אותם קרובים. שם גברו העם המתאוים לדעת לעות את יעף כח לעשות חיל. שמחים לעד לעולם להתבונן במופלא. ישישו כי ימצאו גבר אשר לבבו פונה לחשוב מחשבות לתת לאיש כדרכיו. משכיל לענות קול דרך איש ישר בעיניו וינוחו עליו סרעפי כליותיו. מוצאיו ומובאיו וכל שירותיו. להודיע לפני אדם גבורותיו

אם כן איפה נשבעתי ואקיימה אם לא זאת אעשה לאסוף ולכנוס חדשים מקרוב הן קול חדש תחת השמש מתוק מדבש. אשר שמנה לחמו מפתבג המלך ויין משתיו. אחרתי אלקטה באמרים אחרי הכשרים דרך טובה היא ישרה בעיני. ואוסיפה לך כהנה וכהנה מאשר יקר בעיני וארא בחלומי. כי רוח מלפני יעטוף ונפשי אותה לקול צללו שפתי לבלתי לכת אחרי הבוחרים דברי קהלת בעלי אסופות אם טוב ואם רע. שמתי פני כחלמיש להוציא דבר לפני האלהים. והיה צדק אזור מחני. והאמונה יעירו ויעוררו את האהבה. יחדיו ירבצו ילדיהם יהיו לאגודה אחת ולא ילמדו עוד מלחמה. על כן תפוג תורה יכונו יחדיו על שפתיך תבטה וגם תוכל לחזות בנועם חקירות הטבע והדת ניתנה. והיו לאחדים בידיך כי תשמור את דברי התורה צוה לנו משה לא יחסר כל בה, ומאמריה טובים ונכוחים. לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות כל החכמים היושבים ראשונה במלכות החקירה ויתרון דעת החכמה. לעשות בכל מלאכת מחשבת: