מלאכת מחשבת חלק א מב

תרעלת המלחמה. ולא נחשוב החכמה אלא בערך הסכלות כדברי קהלת (קהלת ב' וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. וכבר יקשה לנו על דבריו מה מאד היה מטיב לדבר אלו אמר שיש יתרון לחכמה על הסכלות כיתרון האור על החשך אם לא כי מרגלא בפומיה שנכיר יתרון החכמה מן הסכלות כמו שנכיר יתרון האור מן החושך כי לערך החושך נחשוב יתרון האור מה שלא יכירנו ויחשבנו הנולד עור. ז"ש ישעיה (ט') העם ההולכי' בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם רצונו שהולכים בחושך כשיגיעו לראות אור יחשבוהו גדול יותר ממה שהוא באמת יושבים בארץ צלמות אור יגיה עליהם בחוזק וזה לערך האפלה אשר הם בה יושבים. הנה טוב וכשר הדבר במקרא זה שלפנינו להודיענו שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו. (טו) כי אמנם השי"ת רואה ומבין עצמות הדברים מעצמם לפי מה שהם ואין צריך לערך הפכיהם באמרו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל בין האור ובין החשך. כלומר שלא הוצרך להבין ערך והבדל האור מן החושך כדי לראות האור כי טוב: יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל וגו'. אשר מעל לרקיע וגו'. ויקרא אלהים לרקיע שמים וגו'

כונת המאמר להודיע סדר יצירה כאשר הצענו שהכל נולד מן החומר היושב בשלוה והתנועה בו. וכל זמן שתתרבה התנועה בגוף יתראה בו יותר רוח חיים. על כן האויר יותר חי מן המים והמים יותר מן הארץ. ראיה לדבר כאשר נניע המים יותר מדאי בבשול על האש יתהפכו לאויר ואם ינוחו מתנועתם הנוספת יחזרו למים כאשר יהיה בענן ביום הגשם וכן האויר בהתנועע יותר מטבעו ישתנה לאש כנראה בטחינ' האבנים זו בזו או אבן וברזל. ונופח באש פחם יבעיר תבערה בלבת אש וכדומה להם בדברים וכל זה ידוע מאד במחקר. אבל לא שמו לב הראשונים על סיבתם כראוי. (יו) אם כן האויר אינו אלא מים שנתפשטו ונתרקעו על דקות והתנועעות יותר ממה שהיה על ידי מניע גבור ואמיץ. וכאשר יאבדו התנועה ההיא ע"י קור שאינו אלא חברת עצמים שוקטי' ונחים כי ידענו החום בתנועה והקור במנוחת העצמי' שבגופי'. על כן האויר שיחסר מתנועתו ישוב למים כקדמותו. וזהו אמרם ז"ל שמים אש ומים מלמד שהביאם הקב"ה וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע ירצה אויר המחובר מתנועת המים והאש יחד לתנועה ממוצעת ביניהם על כן כאשר בראשית בריאת העולם נמצאו כל הגופים תוהו ובוהו כלומר שוקטים ואין הפרש ביניהם צוה השם יתברך יהי רקיע בתוך המים וגו' רצונו יהי בתוך המים אויר וגוף מתנועע דק ומתפשט שכן פי' רקיע מלשון וירקעו והמים היו מקדם גסים כטיט ורפש עב בלי תנועה רבה כאשר בהם נכנסה תנועה חזקה במדה הראויה והנאותה להם התפשטו והתרקעו יותר והביאם להיות מים זלים כדמותם היום ועוד ניתוספה בקצתם במאמר ה' תנועה יתירה במדה אחרת והתפשטו עוד לצורת האויר ורקיע כי גם האויר מים מרוקעים כאשר אמרנו. ואמנם כבר היה נקל שישוב האויר להתקשה למים והמים ליבשה בנוחם מן התנועה שהיא להם נגד טבעם כאשר יעשו המים על האש בנקל יתהפכו לאויר והאויר ההוא הנהפך אם ימצא קור בנקל ישוב למים כבראשונה. ואם יהיה ככה בברואי עולם ישתנה ויהפך לתוהו ובוהו כמעט רגע על כן אמר ה' שיהיה הבדל והפרש בין מים למים ירצה בין מים הגסים התחתוני' לים מכסים ובין המים הפשוטי' העליונים באויר שנשתנית צורתם. ושם צוה ה' את הברכה שעוד לא יתערבו האויר והמים זה בזה בכללם ולא יבוא בהם בלבול חדש לחזור לקדמותם כשהיו אלא ישאר תמיד ההבדל בין המים התחתונים לעליונים אשר