מלאכת מחשבת חלק א לה

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

פניתי אני לראות חכמה ולבקש דעת וחשבון מה לאדם שיבוא אחרי המלך אלהי עולם ה' ורוח כביר אמרי פיו ירדוף ישיג הבוערים בעם אוילים מדרך חכמים בעיניהם וישטחו להם שטוח לעמוד על ה' ויאמרו לאמר מדוע משה לא נתן טעם לדבריו ל חרבם תבוא בלבם ועיניהם לנכח יביטו רבים חקרי לב אשר אתם. לכו נא ונוכחה ולאומים יהגו בגרונם האם גם המה בחכמת מה להם ובתבונתם עצבים מצאו חזון וישיבו לנו דבר הלא ידעת אם לא שמעת כי בכל חכמה אין מופת חותך ליסודותיה הטבעו ביום הוסדה (א) ואין זכרון לראשונים עליהם יעמדו כל המאמרים שיהיו לאחרונה ומי הוא ערב לבו להכחישם ל גם בחכמת המדות אשר על כל פרט ממנה אות או מופת אשר יאמר כי הוא זה לשכל ולחוש וכל דבריה אמת וצדק גם בקרבה בראש וראשון הנחות ודברים יניחום לעין כל נגד השמש אין אומר ואין דברים וראיה מבלתי יכולת כספור הנקודה הקו והשטח כאשר המה בלי רוחב אורך ועובי ואם נכחיש תנאי הדברים ההם הנה כל מוסדות החכמה נפיל. (ב) ואולם הטעם בדבר כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש. וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא ובעולם השפל אין חכמה ואין תבונה לאדם וגם מה שתחת החוש לא נדע מה נעשה. ולמה עין רואה ואיך ובמה תביט ואיך ומדוע אוזן שומעת ולמה ובמה יאהב וישנא אדם לזולתו? ואלו הענינים כלם הם תמיד לנגד עינינו ויעשם האדם באין מבין, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה באמרו (קהלת ח) כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש וגו' גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם. רצונו שהאדם לא ישכיל אופן הולדת האהבה והשנאה בו אעפ"י שהנה על פניו תמונה לנגד עיניו ובתוך קרבי. ומה נאמר לשמוע בלמודים ובחכמות הרחוקות מבני האדם ועמוקות משאול שמגמתם בשכל? גם זה הראה החכם הנזכר באמרו (שם ה) טוב מראה עינים מהלך נפש. שבסוג הלמודים נוח להבין במראה עינים ודבר הנלמד מן המיקאניק"ה מללמוד מהלך נפש הנקרא די מושטראטיב"ה שמושבה בשכל. על כן הוסיף עוד (שם ז) כל זאת נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. כוון אל מאמר החכם שאחר שטרח בלמוד אמר. דבר אחד לבד למדתי שאיני יודע. ככה שלמה בחכמתו ניסה בהתחכמו שכל עוד שיעסוק להתלמד ידע שלא השיג דבר והיא רחוקה ממנו. וזה תכלית הבנת החכם. בהפך הסכל שיראה בעיניו ויאמין להבין את הכל

גם אנחנו צעירי צאן זבובי מות כי נכסוף נכספנו להבין אמרי בינה במופלא ממנו נעמול לרוח בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לחשוב מחשבות וידינו לנחושתים הוגשו נקוה לעשות ענבים ונעש באושים (ג) אך בזאת יאותו לנו האנשים שלמים וכן