מלאכת חושב ב

הקדמה

הנה זה בשנה ומחצה שזיכני ה' ית' שנדפס ספרי שבעת הנרות על התשב"ץ קטן. בהקדמת ספרי הנזכר. כתבתי שמובן אצלי לדפוס ספרי מלאכת חושב על מסכת תמורה. ואל הספרי הנוכחי התפללתי להשי"ת שיזכני להדפיסו ולהפיצו בתוך אהלי תורה. ותלי"ת שנתמלא שאלתי ובקשתי ובעזרתו ית' החונן גם למי שאינו הגון (עי' ברכות ד' ו' ע"א). הבאתיו לבית הדפוס. וכבר הביא בשערי תשובה בא"ח סי' רכ"ג בענין ברכת שהחיינו על הדפסה ספר בחדושי תורה יעו"ש. לכן תבענה שפתי תהלה. לנורא עלילה. בישועתך הנותן ליעף כח אגילה. רחשי תודה מלאו לבבי. אף כי בלשוני אין די מלה. על אחת מאלפי החסדים שעשית עמדי מעודי. ועל כולם על ששם חלקי באהלי תורה. ולטייל בד' אמות של הלכה כפי השגת כחי וידי יד כהה. והחייני והגיעני לראות בהדפסת ספרי זה השמיני על מסכת תמורה. ולא הי' לפני זולת ההגהות הנדפס בש"ס דפים ווילנא. והספרים ברכת הזבח וצאן קדשים. ונודע שבסדר קדשים קשה יותר לחדש ולפלפל מבשארי סדרים שבש"ס. ובשבת דל"א מבואר סדר קדשים נקרא בשם חכמה. וכבר כתב בספר עולת חודש דרוש י"ד שאין זה סותר מה שאמרו חז"ל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, דהכוונה הרוצה להחכים היינו לפלפל בסדר קדשים הנקרא בש"ס בשם חכמה. יעסוק מתחילה בדיני ממונות שהוא ענין קל נגד סדר קדשים ואח"כ יפלפל בסדר קדשים. והמשיל זה למי שעלה במחשבתו צורה נפלאה יתפיס אותה תחילה בחומר גם כמו עץ ואבן פשוט וכאשר יתרגל בזה יתפיסה על האבן טובה ע"ש. וכן הוא דיני ממונות אף שגם המה הן הן גופי תורה. עכ"ז למעלה מהם. הם דיני הקרבנות שבסדר קדשים העומדים ברומו של עולם שהם בסברות דקות והררים התלוים בשערה. וכדאמרינן בב"מ (דק"ט ע"ב) כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי לי. ופרש"י למסכת זבחים שהיא עמוקה כו' ע"ש. ואפשר לומר כן על כל סדר קדשים. ובפרט על מסכת תמורה שהוא מסכת חמורה. ואחרי שזיכני הי"ת לחבר על שני מסכתות מסדר ישועות. כובע ישועה על מס' ב"ק. ונפש חי' על מס' ב"מ. ותלי"ת הוטבו בעיני מביני מדע. אמרתי לנסות כחי בפלפול בסדר קדשים והדפסתי ספרי מעשה חושב על מסכת ערכין. וכעת הדפסתי על מסכת תמורה. אולי אזכה לחדש דבר נכון גם בסדר קדשים. ואקוה לה' שימצא המעיין בספרי זה איזו דברים נכונים בעז"הי. ואמליץ ע"ז מאמר חז"ל בסוכה דמ"ו ע"ב אם שמוע בישן תשמע בחדש דפרש"י תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים ע"ש. וזהו כמו שכתבתי בהקדמת ספרי תורת הקנאות על מסכת סוטה. דכל פעולתינו בפלפול רק להבין דברים ישנים מהקדמונים שדבריהם הוא מועט המחזיק הרבה. עוד זאת שמתי אל לבי מאמר חז"ל בסוף מנחות דת"ח העוסקים בהלכות עבודה בכ"מ מעלה עליהן הכתוב כאלו מקריבין אותן בבית המקדש. ועי' בפרש"י בב"מ דקי"ד ע"ב בד"ה בארבעה לא מצינא. ואחרי שאין קץ לאשי חובותינו כאמור בתפילת נעילה חובה שק עכ"פ לעסוק בסדר קדשים ויחשב כאלו הקרבנו בביהמ"ק. ובוא וראה כמה שכליות עמוקות חדשו רבותינו ההקמה בכללי מגו וחזקה ורובא וכדומה בכל מקצעות התורה הנהוגים מחמת רוב העסק בהם ע"פ דרכי התורה ופלפולה על והוא מפני שהמעשה בפועל מביא לספיקות בפרטי העניינים כמו שידוע בדיני ממונות ושארי מקצעות שבתורה איש מבחינת המעשה יולד ספיקות. ואפשר דמה"ט אמרינן בב"ב (דק"ל ע"ב) אין למידין הלכה כו' עד שיאמרו לו הלכה למעשה יעו"ש. והיינו דבהגיע למעשה יעמיק יותר בהענין. ובודאי יש בהלכות בסדר קדשים ספיקות הרבה בפרטי ההלכות אלא שמחמת מיעוט העסק בהם מונחים כפנינים יקרים בעמקי הים התלמוד שלא נתגלו לעיני איש. ויען כי קרובים אנו לימות המשיח שיבנה ביהמ"ק במהרה וכאשר יבוא לידי מעשה בודאי יתחדש ספיקות בפרטי כל מצוה ומצוה. ואם כי אז יבוא תשבי שיפשוט כל הספיקית עכ"ז חובה עלינו להשתדל בהם בשכלינו ע"פ דרכי התורה ופלפולה כבשארי דברים הנהוגים. וגם ידוע שכל גלי ים התלמוד הגדול והנורא אחוזים ודבוקים זו בזו. וכמקשה אחת זהב טהור הנהו. והסברות שבסדר קדשים יוצלח גם לשאר מקצעות התורה הנהוגים אצלינו. וכעין דאיתא בירושלמי רפ"ו דברכות אין תימר אין למידין אזוב מברכה ואנו חזינן רבנן דקיימין בסוכה וילפי מטיט הנרוק ובהקדמת ספר עמק יהושע הביא עוד כיוצא בזה ע"ש ובודאי ימצאו בפלפולים שבסדר קדשים סברות רבות התועלת לעניינים הנהוגים בזמנינו. וגם מפני שלא ראיתי מי שיחבר על מסכת זו ביחוד. כאשר על שארי מסכתות מסדר קדשים. וכבר כתב בספר חסידים סי' תקפ"ו מצוה שאין לה דורש אותה תדרש בה לפי שהיא במ"מ יעו"ש. וכן אמרתי אחרי שלא ראיתי מי שיחבר ספר על מסכת זו אזכה בה אני. ולכן אחשוב כי ספרי זה יהי' לתועלת קצת למעיינים דמחבבים פלפולא דאורייתא ואם אפשר דדלינא רק חספא. ימצא המעיין תותי' מרגניתא. כי כן הוא דרכה של תורה זה בונה וזה סותר וממילא רווחא שמעתא. ומובן מאליו שדברינו אינו אלא לאותן המחבבים חד"ת אשר לא אלמן ישראל מהם גם בזמנינו ולא נחוש לאותן אשר כל המותרות בהכרחיות יחשב בעיניהם זולת ספרים חדשים בחד"ת למותר מוחלט נחשב אצלם. ויהי להם אשר להם כי כל הרך איש ישר בעיניי, ולדעתינו יש בזה משום יגדיל תורה. ומלאכת שמים הוא ונלך בעקבות רבותינו הקדושים אשר בכל דור שעמלו בעמלה של תודה וכתבו והדפיסו חד"ת. ואם כי כחגבים לגבי ענקים נחשבנו לעומתם