מקור חיים - ד (טור יהלם) מט

כי מלאך ה' צבאות הוא אם הרב דומה למלאך ה' תורה יבקשו מפיהו ואי לאו לאו אמנם אם רבים צריכים לו לומדי' עמו ובלבד שלא יעמיד תורגמן שהוא דרך כבוד לו והוא לא כן מכבד התורה ומחלל כבוד המקום ולכן יאמר לאחר והאחר למתורגמן והמתורגמן ישמיע לרבים והכל להודיע סורחנו בקהל עם לפי כי היה לו להיות תורגמן להחזיר לרבי' בתשובה והוא הכשילן:

[ב] אם האבל כהן חזר והגיד על ההוא צורבא מרבנן אשר חטא על הנפש עד מקום שנקרא אבל לב ונפשו עליו תאבל לפי כי הלכו ממנו החלק הנשמה וחל הרוח והיינו מ"ש אם האבל כהן מפורסם בתורה ובעבודה ואין בבית הכנסת כהן אחר וידע בתורה אסור לו לעלות לקרא בתורה ואינו דומה לדין הקודם דהתם אמר אם היו רבים צריכים לו להתלמד מותר אבל בדין זה אף על גב כי לא נמצא שם כהן היינו מלמד הוא לשמה אבל אחר כך נמצא ולכן אסור לו ללמד תורה אף, על פי שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו זה יהיה כאשר מלאך ה' צבאות הוא וכהן זה לא כן הוא ולכן אסור בתורה:

[ג] אם אין שם מי שיתפלל אשר חז"ל הגידו כי לעולם יהיה האדם מתפלל על הרשעים שיעשו תשובה כמו שהיו עושי' הראשונים ועל עיקר זה הוא אומר אם אין שם מי שיתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן היינו מרשעתן לשון תרגום חטא חובה ולפי כי הן רבים עתה אשר חוטאים כי לכל העם בשגגה שנא' אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא יכול האבל זה החוטא להתפלל עליהם להוציאן מחובתן של העון וביותר יצדק ממשחז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה:

[ד] אבל מותר לקרות באיוב והענין כי נתנו לו מקום להרגיש במעשיו ולשוב אל ה' ראשונה יתבונן מה הגיע לאיש שהעיד עליו הכתוב שהי' תם וישר ירא ה' וסר מרע ובכל זאת מה הגיע לו תחלה בנכסיו אח"כ בבניו ובנותיו אחר כך הגיע בעצמו ובבשרו כמשפט הרשעים כי תחלה נפרעים מממונו ואחר כך מבניו ואחר כך ממנו ולכן יקרא באיוב לתת פתח לפניו לעשות מיראה ויקרא קינות כי יבין שהרי הוא מעותד אל המות ובדברים הרעים שבירמיה כי יתבונן עה הגיע לרבים מכל שכן ליחיד ובהלכות אבילות יתבונן כי סוף אדם למות והני מילי בינו לבין עצמו אבל אינו לומד עם אחרי' לתת לפניו רמז כי כל זה ימצא תקנה לחוטא על הנפש אבל המחטיא את חבירו הוא רע ביותר ואינו בכלל' תקנות אלו האמורים רק הוא לבדו לומד והם יושבים ונושאים ונותנים בהלכות אבילות ואם טעו היינו שהגיע חטא לידם משיבן בשפה רפה להודיע כי הוא חטא לה' ואין לו פה להשיב והוא אינו שואל כדי שיתבייש ממעשיו והני מילי כשאין רבים צריכים לו כנ"ל אבל אם רבי' צריכים לו שהדוגמא הוא המחטיא את הרבים ולכן צריכים לו כמשחז"ל המחטיא, את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהיה הוא בגן עדן והם נידונים בגהינם ולכן רבים צריכים לו לעשות תשובה עמו כדי לזכות כלם כמו שנתבאר כמשחז"ל אם עשית חבילות של עבירו' עשה כנגדן חבילות של מצות רוצה לומר כנגדן של הלומדים ממנו לעשות עבירות ולכן אפי' בהלכו' אחרות מותר ללמדם כדאמרן:

[ה] אבל שיש לו בנים קטנים דהיינו החוטא כי לא נשתרש במעשה הרע כי עדין לא הלכו ממנו בחינת רוח ונשמה אבל מחמת העון נקרא בני' קטנים כד"א קטונתי מכל החסדים אין לו לבטלם מלימודם לפי כי עדין לא הגיע לכלל מה שאמר הכתוב ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי ובפרט אם בא לכלל ג' עונות שמוחל לו הקב"ה שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש וגו':

[א] אשר חז"ל הגידו כי אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אינו מנסה אלא את הצדיקים שנאמר והרשעים כים נגרש משל לפשתני ולזגג ולבעל הפרה וכו' וביארתי במאמר כי למה אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים שהרי אנו רואים בחוש כמה רשעים שיש להם יסורים שהרי נמצא רשע ורע לו ואתה אומר אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא בא להודיע עיקר אחד כי למה ימצא רשע ורע לו ורשע וטוב לו לפי כי אין הקב"ה מנסה את הרשעים דפקר טפי שנא' והרשעים כים נגרש וגו' ויגרשו מימיו רפש וטיט כך יהיה זה הרשע על ידי הייסורי' פקר טפי ויהיה פיו רפש וטיט שהחזיר ולכן אין שלום אמר אלהי לרשעים כי הייסורים נקרא שלום צא וראה מי מרצה הבן אצל אביו הייסורין ולכן נקרא שלום ולכן אין שלום זה אמר ה' לרשעים חלק אלו אמנם הרשע שחוזר בו על