מאירי על יומא פ

מכיון שביארנו שהגרלה מעכבת וכן שמשעלה הגורל בידו נתקדש אותו השעיר שבצד אותה היד אף קודם הנחה מעתה אם עלה גורל של שם בשל שמאל אינו יכול להחליפו ביד ימינו ליתנו על שעיר שבימינו שהרי אותו שבשמאלו נתקדש לשם משעלה גורל של שם בידו ואם עשה כן אינו כלום אבל אם החליף השעיר שבצד שמאלו לצד ימינו וכן הגורל שביד (ימינו לשמאלו) [שמאלו לימינו] והניח עליו מה שעשה עשוי אלא שאין עושין כן שהמינין חושדין אותנו בכך להיות כל מעשינו נעשים דרך נחש:

זה שביארנו שההנחה אע"פ שאינה מעכבת מ"מ מצוה היא פירושו הנחה לבד ותיכף שהונח יכול להסירו ואין בעכבתו עד שעת שחיטה מצוה כלל:

אע"פ שכתבנו ששעיר של יום הכפורים אין קריאת השם עושתו חטאת אלא הגורל עושהו חטאת בשאר חטאות של כל השנה הפך הדברים ר"ל שקריאת השם עושתו חטאת ולא הגורל ואם הוצרך שתי תורים או שני בני יונה והגריל בהם לעולה ולחטאת אינו כלום ויכול להחליף מזה לזה אא"כ קדשם בקריאת השם וקריאת השם עושתו חטאת בלא גורל על הדרך שנבאר עכשיו: