מאירי על יומא סה

שלש מערכות היו עושין בכל יום על המזבח הראשונה היו קורין לה מערכה גדולה והיא היתה עשויה ליקרב בה התמידין ושאר הקרבנות שניה לה מערכה אחת קטנה בצידה של גדולה שממנה היו לוקחין אש במחתה להקטיר קטרת שבכל יום והיא היתה קרויה מערכה שניה או מערכה של קטרת ומ"מ אם לא היתה מערכה זו לשם לא פסל אלא לוקח מן הגדולה ומכניס והוא שאמרו בסוגיא זו אטו אי לא משכח עצים לשניה מי לא מעייל מגדולה אלא שכל שאפשר לו מצוה לעשותה ואחריה היו עושין מערכה שלישית ולא היו עושין בה כלום אלא שתתקיים בה אש תמיד תוקד על המזבח ר"ל שאם יכלו עצים שבמערכה גדולה מניחין בה מאלו וסדר העבודות בדרך קצרה הוא שסמוך לעלות השחר בא ממונה שעל הפייסות ומקיש בדלתות העזרה ופותחין לו והכהנים כבר טבלו קודם בואו ולבשו בגדי כהונה וכשבא הממונה באים כולם ללשכת הגזית ומפייסין פייס ראשון לתרומת הדשן והזוכה בה תורם ומסדר מערכה ראשונה ושניה ומעלה שני גזירי עצים על הגדולה והיו נותנים בה כדי להרבות אש כדכתיב ובער עליה וחותה מחתה מלאה אש מן המערכה השניה ומכניסה על מזבח הזהב ואח"כ מפייסין פייס שני לתמיד ונכנסין ללשכת הכלים ומוציאין כלל שרת הצריכים בענין ומשקין את התמיד והזוכה בשחיטתו מושכו לבית המטבחים והולכים אחריו הכהנים שזכו בענייני התמיד על הדרך שביארנו ועומדים שם עד שעת פתיחת השער וכשפותחין את השער שוחט מי שזכה את התמיד ומי שזכה בדישון מזבח הפנימי הולך ומדשן בשעת שחיטת התמיד והזוכה זורק את הדם ואחריו מטיב הזוכה חמש נרות והמתעסקים בתמיד מפשיטין ומנתחין ומעלה כ"א לכבש האיברים שזכה בהעלאתן ומולחין אותן ואח"כ היו מברכין אהבת עולם ועשרת הדברות ושמע והיה אם שמוע ואמת ויציב ושלום רב ואח"כ מפייסין לקטרת ונכנס הזוכה ומקטיר ואותו שכבר זכה במנורה הולך ומטיב שתי הנרות שנשארו וזה שמפסיקין בהטבת הנרות הוא להרגיש את העזרה ר"ל להרבות בה המייה או מדכתיב בה בבקר בבקר חלקה לשני בקרים ואח"כ מפייסין להעלאת האיברים מן הכבש למזבח והזוכה מעלה האיברים ומקטירן וכהנים עומדים באולם ומברכין ברכת כהנים בשם המפורש ואח"כ מעלה את מנחת התמיד ואחריה מקטיר חביתין של כהן גדול ואחריה מנסך את היין ואם היה שבת מקטירין אח"כ המוספין ומי שזכה באחד מן העבודות של תמיד השחר היה זוכה בכיוצא בה בכבשי המוסף והמקטיר את האיברים מקטיר אחריהן ואחריהן שני בזיכי לבונה להכשיר את הלחם באכילה ויש אומרי' ששני כהנים היו מקטירין אותם זה שהזכרנו והסמוך לו ומסלקין ומניחין וחולקין ואח"כ מתחילין להתעסק בתמיד של בין הערבים על הסדר שעשו בשחרית חוץ מהרמת הדשן שבמזבח החיצון וסידור המערכות שלא היו עושין אותם אלא בשחרית וכן לא היו מפייסין בו כלל אלא הזוכה בשחרית זוכה בערבית במה שזכה בו בשחרית חוץ מן הקטרת שאם היו שם כהנים שלא הקטירו מעולם מפייסין בו ואם היה שם אחד לבדו שלא הקטיר מעולם זוכה בו בלא פייס ואם כבר הקטירו כולם מפייסין בו בשחרית והזוכה זוכה בו אף לערב:

שלחן של לחם הפנים היה עומד באוהל מועד והוא ההיכל ובצד הצפוני שבו כדכתיב ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפונה ומשוך מן הכותל הצפוני אצל חלל האמצע שתי אמות ומחצה מפני ששני כהנים היו צריכים ליכנס שם בשבת בין השולחן ובין הכותל ושנים אחרים מצד האחר אלו ממשמר היוצא לסלק את הלחם הישן ואלו מן הנכנס לסדר את החדש והמנורה היתה כנגד השולחן ובצד הדרום וכדכתי' ונתת את המנורה נכח השלחן נגבה ומשוכה גם כן מן הכותל הדרומי לחלל האמצע שתי אמות ומחצה מפני שכהן גדול כשנכנס לבית קדשי הקדשים נכנס בין המנורה והכותל וצריך שיעבור בריוח עד שלא יגע בכותל ולא במנורה ומזבח הקטרת עומד בין השלחן והמנורה ולא ממש ביניהם דהא בעינן שיהי' רואין זה את זה כדכתיב את המנורה נכח השלחן אלא משוך היה קימעא לצד המזרחי ונמצא שהנכנס להיכל פוגע תחלה במזבח וזו היא הסבה שהי' (קטרת) [דישון המזבח] קודם להטבת חמש נרות אע"פ שאף בנרות כתיב בבקר בבקר שאין מעבירין על המצות כלומר שהפוגע בדבר הראוי למצוה לזכות בו אע"פ שלא התחיל עדיין להתעסק בה לא יעבור ממנה כדי להתעסק באחרת רמז לדבר ממה שכתוב במצות מצה ושמרתם את המצות קרי ביה מצוות ר"ל כל שאר מצות גם כן בחובת השימור כלומר שלא תמתין להם להחמיץ את קיומן עד שתתייאש מהן מכאן אמרו המניח תפילין מניח של יד תחלה ואח"כ של ראש שהרי היד קרובה לו יותר מן הראש ואלו מניח של ראש תחלה נמצא מעביר על המצות: