מאירי על יומא קעב

ומן המדרגות הגדולות שבה מי שבא דבר עבירה בידו על הצד שכבר חטא בה באותו מקום ר"ל שאין סבת המקום גורמת לו להתבייש ובאותה אשה ר"ל שאינו מפקפק שלא תשמע לו ובאותו הפרק ר"ל שהוא עדיין בתוקף יצרו ועקר בחרותו ונמצא שאין לתשובתו שום סבה אלא יראת שמים גמורה:

עבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסמן לבני אדם אלא שיתודה עליהם בינו לבין עצמו ועל זה נאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אבל שבינו לבין חבירו צריך לפרסמם שהרי צריך הוא לרצות את חבירו ועל זה נאמר מכסה פשעיו לא יצליח:

עבירות שהתודה עליהם יום הכפרים זה לא יתודה עליהם יום הכפורים אחר ומ"מ אם עשה כן אין קפידא בכך והרי כתוב כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ולא נאמר כסיל שונה באולתו אלא על העובר עבירה ושונה בה וצריך לפרוט את החטא שמתודה עליו ומ"מ יש פוסקים שאין צריך לפרוט וכן הדברים נראין שהלכה כר' עקיבא מחברו ואף הרבה גאונים נהגו שלא להזכיר שום פרט אלא אבל חטאנו עוינו והרשענו פשענו ומרינו וסרנו ממצותיך וכו' וכמו שביארנו כל זה בחיבור התשובה בהלכות יום הכפורים שבו:

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד משה אמר יכתב סורחני שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני דוד אמר אל יכתב סורחני שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה למה הדבר דומה לשתי נשים שלוקות בבית דין אחת מפני שקלקלה ואחת מפני שאכלה פגי שביעית אמרה להם אותה שאכלה פגי שביעית הודיעו על מה אני לוקה שלא יאמרו שתיהן לוקות על ענין אחד ומה הוא עון של אכילת פגי שביעית מפני שאינן מבושלות ואכילתם הפסד וכתוב לאכלה ולא להפסד:

החנפים והם הרשעים המראים עצמם כצדיקים מצוה לפרסמם מפני חילול השם שמא ילמדו בני אדם ממעשיהם ושהם רשעים מוחלטים גמורים כל שהם שבים בתשובה גמורה הרי הם בכלל הצדיקים ותשובתם מעכבת פורענות אף לאחר גזר דין שלות רשעים סופה תקלה מפני שבתוך שלותם מהרהרים בעבירות ובאים לידי מעשה והרשות מקברת בעליה שיאמר וימת יוסף ואח"כ וכל אחיו ערום נכנס לה וערום יוצא הימנה ולואי שתהא יציאה בלא חטא כביאה: