מאירי על יומא קנז

שעורה שאמרו לענין עצם כשעורה פירושו בקליפתה שאם תאמר בקלוף אף היא חושלא נקראת ולא שעורה וכן פירשוה ביבישה שאם תאמר בלחה שהיא גסה יותר אף היא שבולת נקראת ולא שעורה:

אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואכילת עראי היא כביצה ואם היא תרומה אוכלין אותה על ידי כריכת מפה בלא נטילת ידים שמתוך חומרתה נזהר הוא שלא ליגע בה ואכילה זו טעונה ברכה כמו שביארנו בברכות ל"ז ב' ומה שהזכירו כאן על ר' צדוק שלא בירך אחריו אין הלכה כן ומה שראוי לפרש על שמועה זו ובדין אכילת עראי חוץ לסוכה ומנין הסעודות והשלמתם במיני תרגימא ושהפירות אין טעונין סוכה ומיני תרגימא כגון מיני לפתן טעונין סוכה כבר ביארנו הכל בשני של סוכה כ"ו ב':