מאירי על יומא קמה

דברים שבין כ"ג לכהן הדיוט שכ"ג מביא קרבן פר על שגגת כרת כדכתיב בפרשת אם הכהן המשיח וכו' והדיוט כשבה או שעירה כשאר יחידים וגירסא הנכונה פר הבא על המצות או פר כהן משיח אבל מי שגורס את שניהם שבוש הוא וכן שכהן גדול מקריב פר משלו ביום הכפורים ומביא בכל יום עשירית האיפה למנחת חבתים וכהן הדיוט אינו מביאה אלא ביום שנתחנך וכן שכהן גדול אינו פורע ר"ל שאינו מגדל פרע שלשים יום אף באבילות ואפילו לא היה בא למקדש אבל כהן הדיוט אינו אסור אלא בשעת ביאה למקדש ולא פורם ר"ל קורע אלא שפורם למטה בשולי בגדיו וכהן הדיוט מלמעלה ואינו מיטמא לקרוביו אפילו לאב ואם והדיוט מטמא לקרובים האמורים בתורה וכן מצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה והרוצח והוא שהמית בשוגג וגלה לערי מקלט חוזר במיתתו ומקריב אונן ר"ל שאפילו מת לו מת אינו מניח עבודתו אלא שאינו אוכל בקדשים כל אותה הלילה ומקריב בראש והוא שאומר עולה זו אני מקטיר חטאת זו אני מקריב ואינו צריך פייס ונוטל חלק בראש לומר חטאת זו או אשם זה אני אוכל ועובד בשמנה בגדים וכל עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בו אבל חייב הוא על שגגת טומאת מקדש וקדשיו קרבן כשאר בני אדם וכל שביארנו שנוהג בכ"ג אין בו חלוק בין משוח בשמן המשחה למרובה בגדים והם הכהנים שנתמנו אחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה מיאשיה ואילך חוץ מפר הבא על מצות שנאמר בו בהדיא והכהן המשיח ואע"פ שבמנחת חביתין נאמר [גם] כן המשיח בתורת כהנים הביאוהו ממה שנאמ' בו והכהן וכולם נוהגות במשוח שעבר מחמת שלא נתמנה אלא לפיסולו של ראשון וכשחזר הראשון לעבודתו זה עובר ואם בא לשמש כל דיני כהונה גדולה עליו חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה שבכל יום ומפני שאי אפשר להביא מהן שתים וכלם אינן נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה האמורות בפרשת והכהן הגדול מאחיו והם לא פורע ולא פורם ואין מיטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ושאר דברים אין בו דין כהונה גדולה כלל אלא שיש פוסקין ששואלין לו לישאל באורים ותומים וכשהוא נשאל צריך ללבוש שמונה בגדים ככהן גדול שהרי הם בחשן ומשוח שעבר מיהא לא ישמש לכתחלה אא"כ ברשות משום איבה ר"ל שלא יקנא בו כהן גדול:

כל שהכהן נשאל באורים והוא בא להשיב מה שראה לנשאל אינו צריך לפרט בתשובתו כה אמר ד' אלא שיאמר מה שהאותיות מורות לבד שהוא תשובת עצם הענין כגון עלה והצלת רדוף כי השג תשיג והצל תציל ואע"פ שגזרת נביא שהיא לרעה חוזרת בתשובה כדרך שאתה מוצא בנינוה גזרת אורים ותומים אינה חוזרת שלא היו שואלים אלא לדבר בחון ואין הלב פנוי לתשובה גמורה כל כך ושאר דברים שבצורת השאלה ועניניה האמורים בסוגיא כבר ביארנום במשנה: ונשלם הפרק תהלה לאל:

יום הכפורים וכו' כבר ביארנו בפתיחת המסכתא על החלק הרביעי ממנה שבא לבאר דברים שבעינוי וטכסיסי התשובה והתפלה ושזה הפרק אמנם יבא לבאר אלו הענינים ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשלשה חלקים הראשון לבאר שחמשה ענויים בכלליהם ופרטיהם ועונש העובר עליהם השני לבאר בו מי שהוא חייב (בענינים) [בעינוים] אלו ומי הוא שנפטר מהם ובכלל זה שיש שם צדדים שאף האחרים רשאים לחלל קדושת היום עליו השלישי לבאר ענייני התשובה ויום הכפורים על איזה צד מכפר ובכלל זה סדור התפלות ותכונתם זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר: