מאירי על יבמות נד

כבר ביארנו שכל שיש כאן חליצה פסולה וכשרה מחזרין על הכשרה ואפילו שתיהן פסולות מחזרין על אותה שאיסורה קלוש יותר על הדרך שביארנו מכל מקום אם היו כאן בעלת גט ובעלת מאמר שאלו כאן אי זו קודמת לחליצה והענין הוא שמן התורה אין ביבמה דרך לכנוס אלא ביאה ולא להוציא אלא חליצה אבל חכמים תקנו שיהא מאמר קונה במקצת וגט דוחה במקצת ונמצא שהמאמר קונה ליאסר בקרובותיה ולהצריכה גט למאמרו ולאסור לו צרתה ומכל מקום צריכה היא חליצה להוציא שאין המאמר קונה בה כל כך שיהא גט מוציאה וגט דוחה לאסרה היא וצרותיה על כל האחים ולאסור בעל הגט בקרובות בעלת הגט ומכל מקום צריכה היא חליצה שאין הגט מוציאה ומעתה כל שמת לו אח ולו שתי נשים ועשה זה מאמר בזו ונתן גט לזו נמצא ששתיהן חליצה פסולה הן שהרי אין ראויות ליבום ומתוך כך שאל בהן אי זו משובחת מחברתה אם של בעלת הגט הואיל והותחל בה כעין חליצה אם של מאמר הואיל והותחל בה כעין כניסה והעלו בה ששוות הן לגמרי ויחלוץ לאי זו שירצה ונפטרה חברתה ואע"פ שכתבנו דכל ששתיהן שוות בפסול אין האחת פוטרת חברתה דוקא באחיות וצרותיהן דאיכא זיקה כדכתיבנא והביאו ראיה שבזו שתיהן שוות ממה שאמרו מודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט והענין שרבן גמליאל ורבנן נחלקו בגט אחר גט ובמאמר אחר מאמר שלדעת רבן גמליאל אין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר ר"ל שאם יש כאן שתי יבמות שנפלו לזה מבית אחד ונתן גט לזו תחלה ואחר כך נתן גט לזו או עשה מאמר לזו ואחר כך לזו אין גיטה של שניה או מאמרה מועיל ליאסר בקרבותיה כלל שלא אמרו בגט שדוחה אלא שמא יבאו לטעות שאף חליצה אינה דוחה ולא אמרו במאמר שקונה אלא שלא יבאו לטעות שאף הביאה אינה קונה לגמרי ומעתה כשם שאין חליצה אחר חליצה או ביאה אחר ביאה כלום כך גט אחר גט ומאמר אחר מאמר אינו כלום וחכמים סוברים יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר ליאסר בקרובות שניה וליפסל מן הכהונה דהואיל ותקנו מאמר לקנות במקצת וגט לדחות במקצת לא חלקו בדבריהם ואע"ג דביאה אחר ביאה לא כלום היא ר"ל ביאה סתם שאם לשם קדושין הרי אין כאן אלא לאו דלא יבנה וקדושין תופסין בה אבל ביאה סתם של זו אחר ביאה של זו אינו כלום וכן אע"פ שחליצה אחר חליצה אינו כלום התם הוא דביאה קמא ביאה גמורה היא וחליצה שמא חליצה גמורה היא אבל הכא לא מאמר של ראשונה או גט שלה קונה לגמרי או דוחה לגמרי ורווחא לחברייהו שבקו אם לקנות אם לדחות והלכה כחכמים ומכל מקום אמרו על זו שמודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר ר"ל שאם עשה מאמר בזו ונתן גט לזו נפסלה הראשונה עליו מחמת גט השניה ונאסר אף בקרובות השניה וכן מודה שיש מאמר אחר גט ר"ל שאם נתן גט לזו ועשה מאמר בזו אף המאמר מועיל להצריכה גט ולרבן גמליאל מיהא אי גט עדיף לא הוה מהני מאמר אבתריה ואי מאמר עדיף לא הוה מהני גיטא דבתריה אלא כי הדדי נינהו כמו שכתבנו:

שתי אחיות יבמות נשואות לשני אחים ונפלו לפני יבם אחד בזו אחר זו והרי לענין הוצאה צריך הוא לחלוץ לכל אחת מהן וכשחלץ לזו הותרה היא ולא צרתה שהרי מכל מקום חליצה פסולה היא שהרי אינן ראויות ליבום ואע"פ שלדעת רב מיהא אף צרתה נפטרה עמה דהא רב אין זיקה סבירא ליה מכל מקום לענין פסק היא ולא צרתה וכן כשחלץ לזו הותרה היא ולא צרתה אבל לענין כניסה אם לא חלץ לאחת מהן הרי אינן ראויות ליבום שכל אחת זקוקה וכל אחת אחות זקוקה ומכל מקום אם מתה שניה מותר הוא בראשונה ר"ל אותה שנזדקקה תחלה שהרי הראשונה ראויה היתה בשעת הזיקה שהרי עדיין לא היתה לו לזה זיקה אצל אחותה ונתחדש לה איסור בשעת זיקת אחותה וכשמתה השניה חזרה הראשונה להיתרה אבל אם מתה הראשונה נחלקו בה רב ור' יוחנן שלדעת רב מותר אף בשניה שהרי אף אחות אשה דעלמא מותרת לאחר מיתה ואע"פ שבחייה אסור אף לדעת רב דאע"ג דקאמר אין זיקה הני מילי בשני יבמים שאפשר להיות זה מיבם אחת וזה מיבם אחת או זה חולץ לאחת וזה מיבם לאחת אבל ביבם אחד אף רב מודה שאינו יכול ליבם אחת מהן בחיי אחותה שאם כן אחותה במאי מישתריא אי חליץ לה הויא לה אידך אחות חלוצה ולאפוקה בכדי משום אחות אשה לא שרינן מכל מקום לאחר מיתת אחותה מותרת ואע"פ שלא היתה שניה זו ראויה בשעת זיקה וכל יבמה שאיני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לא נאמר כן אלא בשאינה ראויה מן התורה כגון שהיא אחות אשתו אבל זו אף לדעת האומר יש זיקה לאיסור קרובות אינו אלא מדרבנן דמדאוריתא יבמה יבא עליה קרינא ביה ולא הוצרך רב לטעם זה אלא לדעת האומר יש זיקה דלדידיה דקאמר אין זיקה בדין היה ליבם לאחת אף בחיי אחותה אלא דמשום דלא שרינן דתיפוק אחותה בלא כלום וצריכה חליצה והויא לה אידך אחות חלוצה אסרינן ומאחר שמתה קודם חליצה אין לחוש לכלום אלא שאף לטעם יש זיקה הוא אומר כן ולר' יוחנן אסורה הואיל ולא היתה ראויה בשעת זיקה ואע"פ שמן התורה ראויה היתה כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ומחמירין בה שאינה [אלא] חולצת ולא מתיבמת שלא נאמר הרי היא כאשת אח שאין לה בנים להקל עליה ליפטר בלא כלום אלא להחמיר להיות חולצת ולא מתיבמת והלכה כר' יוחנן ומשנתנו שהקשו לו ממנה תירץ הוא דלא כהלכתא היא והוא שאמר אחיות איני יודע מי שנאן ומה שראוי לפסוק במשנתנו לדעת ר' יוחנן ולפי היוצא מסוגיא האמורה כאן כבר ביארנוהו במשנה ולענין ביאור זה שהקשו ממנה לר' יוחנן וכל שכן דקשיא לרב משום דרב אין זיקה סבירא ליה ותנא הוא ופליג אבל ר' יוחנן דאית ליה יש זיקה ושאמר הלכה כסתם משנה קשיא: