מאירי על יבמות מד

זה שכתבנו שאין הכהן מיטמא לאשתו פסולה אנו מפרשין אותה אף על אלמנה לכהן גדול וגרושה לכהן הדיוט ומכל מקום בברייתא במסכתא זו אמרו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה כו' הרי היא כאשתו לכל דבר יש לה כתובה ופירות כו' וזכאי במציאתה כו' ויורשה ומיטמא לה ויש מתרצין שכל עיקר מה שתקנו ליטמא כהן לאשתו הוא מפני שעשאוה כמת מצוה הואיל והוא יורשה שאף הקרובים אומרים הוא יורש ואנו נקבור שכם נסיב מגבאי גזר ואם כן אף בזו הואיל ויורשה מיטמא לה ואינו נראה שאם כן אף בשאר הנשים הפסולות לו נאמר כן ועוד שלא נאמר ענין זה אלא בנשואי קטנה שאינם מן התורה ואינו יורשה אלא מדברי סופרים כמו שיתבאר במסכתא זו לקמן פ"ט ב' ומפני שהקרובים אומרים אם נשואיו נשואין יקבור אם אין נשואיו נשואין לא יירש וכן בשניות שמדברי סופרים שאף הקרובים אומרים אחר שמן התורה נשואה גמורה או יאסרוה שלא לירש או יתירוה לקבור אבל בכל שפסולה דבר תורה אין הקרובים אומרים כן יודעים הם שיורש הוא מן התורה ושאינו מיטמא לה ואין נמנעים שאף לכשרה אינו מיטמא לה אלא מדברי סופרים והילכך הדרא קושיין ומתוך כך יש שאין גורסין בבריתא ומיטמא לה אלא יורשה ואינו מיטמא לה ובשניות הם גורסין יורשה ומיטמא לה וכן עיקר:

זה שפירשנו שכל זרע פוטר את אשת אביו מיבום ואפילו זרע פסול כך הדין והענין שהבת פוטרת וכן בן הבן ובת הבן ובת הבת אפילו כמה דורות כל שיש ממנו בעולם שום זרע שהכל בכלל אין לו עיין עליו וכן בן משומד פוטר שמכל מקום ישראל הוא:

הבא על אחותו והיא בת אשת אב שאינה אמו חייב עליה משום אחותו ומשום בת אשת אב ר"ל שעבר על שני לאוין ואם שגג חייב עליה שני חטאות שהרי אמרה תורה ערות אחותך בת אביך או בת אמר ערות בת אשת אביך למה לי לחייבו שתים וכבר נתגלגל לנו בפרק ראשון ב' ב' שאחותו בת אביו ובת אמו לא הוזכרה בתורה ואע"פ שקל וחומר הוא אם בת אביו או בת אמו חייב בת אביו ובת אמו לא כל שכן מכל מקום אין מזהירין מן הדין אלא אחותך היא בא ללמד עליה:

יש שואלין אחר שאין מזהירין מן הדין בהמה וחיה בלא סימן טהרה שאמרו בתורת כהנים שמיני פרשה ב' פ"ג שלא הוזכר עליהן לא תעשה אלא שלמדנוה בקל וחומר מחזיר וגמל היאך לוקין עליהן ופירשו שמאחר שהזכיר בטהורה אותה תאכלו כלומר ולא אחרת אין זה אלא גלויי מילתא בעלמא ר"ל שגלה על האחרות שהן בלא תעשה:

אחותו שחייבנו עליה לא סוף דבר באחות מן הנשואין אלא אף באחות מן האונסין וכן לא סוף דבר בכשרה אלא אף בפסולה אפילו באה מחייבי לאוין אפילו מחייבי כריתות וכן בכל צד אחוה שבה חוץ מאחותו הבאה משפחה ונכרית שאין לו בה שום אחוה כמו שביארנו וכבר ביארנו בשפחה שפירושה שהוטבלה לשם עבדות וכמו שאמרו בסוגיא זו כ"ג א' עליה דשייכא במצות שאם לא כן הרי היא בכלל נכרית: