מאירי על יבמות לח

אלא דהכא מדר' שמעון אתינן עלה דקאמר עלה דהאיך ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה כלומר לא כל אחת שתזדמן אלא הכי קאמר כל שעשה בה השני מאמר יש בהן אחת שביאתה או חליצתה מזה שנולד פוטרת את האחרת והוא שביאתה או חליצתה של אשת אחיו השני פוטרת בעלת המאמר ומשום דלר' שמעון מאמר אין אומרין בו שהוא קונה במקצת אלא או קונה לגמרי או אינו קונה כלל והלכך מה נפשך אי מאמר קונה הוו להו שתי יבמות מבית אחד וביאתה של זו או חליצתה פוטרת האחרת אי מאמר לא קני הרי בעלת המאמר פטורה מצד אשת אח שלא היה בעולמו ושניה לאו צרתה היא ואע"פ שהוא סובר יש זיקה והויא לה שניה צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה אינו סובר יש זיקה לענין איסור צרה אבל חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה האחרת דילמא מאמר לא קני ואשת אח שלא היה בעולמו היא והויא לה אידך בת חליצה ויבום ומיהו אף בעלת המאמר חולצת דדילמא קני והויא לה בת חליצה ויבום והאחרת לא נפטרה בחליצתה דהא צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי הא אם בא עליה ודאי נפטרה חברתה ואף מהא הוה מצי לאותובי לר' אושעיא ולא איצטריך לסיפא דהא מדקאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה על כרחך זיקה לאו ככניסה דאי הכי אף כשתאמר מאמר לא קני מכל מקום משעת נפילה הויא לה ככנוסה לאחיו השני אלא שתירצו בתוספות דהוה מצי לשנויי ליה גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים אחת מתיבמת ואחת פטורה:

ואקשי ליה מסיפא והכי גרסינן לה גירסא דוקא נולד לו אח ואחר כך כנסה השני ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום שהראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו ושניה משום צרתה ולא פליג איניש בהא כנסה ואחר כך נולד לו אח ומת אף זו שתיהן פטורות דברי ר' מאיר אע"ג דהוה ליה ייבם ואחר כך נולד ור' שמעון אומר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור מייבם או חולץ לאי זו שירצה האי בבא דסיפא ר"ל כנסה ונולד לו אח למאן קתני לה כלומר להודיעך כחו של מי תנא לה באפי נפשה אי לר' מאיר ליערבינהו דהא כולהו חד דינא אית להו אלא לאו להודיעך כחו דר' שמעון לאשמועינן דבהא לחודה הוא דפליג ולאו דוקא משום דתנא ליה באפי נפשה דהא מתניתין נמי דעדיפא מינה פלגינהו ואפילו הכי אמרינן דר' שמעון פליג אתרויהו אלא מדפלגה וקאמר ר' שמעון עלה דסיפא הואיל ומצאה בהיתר כו' דהיינו בייבם ולבסוף נולד וודאי משום הכי פלגה דלימא ביה ר' שמעון האי לישנא ובקצת ספרים נוסחאות אחרות יוצאים מהם כמה בלבולים ללא צורך ואף בנוסח זה יש מפרשים בו צדדים אחרים ואין צורך בכך ולמדת מכל מקום דנולד ולבסוף ייבם כלם שוים בו ומכל מקום אף בייבם ולבסוף נולד הלכה כחכמים כמו שביארנו:

העושה מאמר ביבמתו בעל כרחה לא עשה כלום ואע"פ שקנין יבמה בעל כרחה במאמר מיהא אין דין אלא כקדושין דעלמא מה קדושין דעלמא בעל כרחה אינן כלום אף קדושין של יבמה בעל כרחה אינן כלום הא ברצונה קנה במקצת על הדרך שביארנו לדעת חכמים וכשכנסה קנאה לגמרי עד שאם בא לגרשה מגרשה בגט וכן שלאחר שגירשה אם רצה מחזירה ואין דנין אותה כאשת אח שלא במקום מצוה כמו שיתבאר: