מאירי על יבמות לז

אלא דמשני ליה דדילמא שאני ליה לר' שמעון בין זיקת יבם אחד לזיקת שנים שלא אמר זיקה ככניסה אלא ביבם אחד כי הא דמתניתין ושני אחים דוקא קאמר אבל בתרי לא ואע"ג דאמתניתין דפירקין קמא קא מהדר ואי אפשר לה אלא בשלשה משום הכי שני בלישניה ונקטה הכא בשני אחים לאשמועינן דאין זיקה אלא בחד ואם כן היינו טעמיה בנולד ולבסוף ייבם ולפום מאי דאמרינן השתא דשני ליה בין זיקת יבם לזיקת יבמים מאי דקאמר בפירקין קמא ט' א' אמאי דאקשינן והא אמר ר' אושעיא חלוק היה ר' שמעון אף בראשונה ומשנינן הא איתותב לא איצטריך לשנויי הכי ר"ל הא איתותב דהא אף לר' אושעיא לא פליג ר' שמעון בתלת אחי ומתניתין דפירקין קמא הואיל ובצרת צרה היא על כרחך בתלת אחי היא אלא דלא פסיקא ליה דהא לרב יוסף לא שני ליה בין יבם ליבמים כלל:

אלא דהדר מקשי ומי שני וכו' לאו אפלוגתא דיבם אחד לשני יבמים קאי אלא אעיקר מילתיה דר' אושעיא קא מהדר דקאמר חלוק היה ר' שמעון אף בראשונה ואקשי ליה מיהא דמשמע מינה בהדיא דר' שמעון מודה בנולד ואחר כך ייבם דתניא כלל אמר ר' שמעון כל שהלידה של שלישי זה שלא היה בעולמו של ראשון קודמת לנשואי השני ר"ל ליבומו ומת השני לא חולצת ולא מתיבמת דאשת אחיו שלא היה בעולמו היא נשואין קודמין ללידה דהיינו ייבם ולבסוף נולד חולצת או מתיבמת ומאי לאו ביבם אחד כו' דאי בשני יבמים מאי כללא הא איכא יבם אחד דלא:

והדר אותביה מיהא שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי קרובות כגון שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות לשלישי ואינו מיבם לאחת מהן שהרי שתיהן זקוקות לו ופוגע בקרובת זקוקתו וכן הלכה כמו שביארנו בפרק ראשון ח' א' בשמועת ולקח ולקחה לאסור צרות ועריות אלא דהכא אתינן עלה מדקאמר ר' שמעון פוטר ר"ל אף מן החליצה וכל שכן מן היבום ואי סלקא דעתך זיקה ככנוסה הרי הנזקקת תחלה ככנוסה לו ולייבמה וליפטר אידך ור' שמעון פוטר בשתיהן קאמר ר"ל בראשונה ובשניה:

ומפרש ליה דפוטר בשניה קאמר והאי דקאמר בשתיהן פירושו שניה שבזוג זה ושניה שבזוג זה והוא סובר ששני אחים נשואים שתי זוגות של קרובות כגון שראובן נשא אמה ושמעון את בתה ומצד אחר נשאו שתי נשים שהן אחיות וכשמתו השלישי מיבם אותן שנזדקקו לו תחלה והן נשי אותו שמת תחלה שהם אם שבזוג אמה ובתה ואחות שבשתי אחיות וקאמר טעי רבא בארבעה זוגי כלומר שהרי ארבעה זוגות הוזכרו בבריתא וטעה בהם בשנים חדא דאו או קתני ואין כאן אלא זוג אחד של קרובות ולדעתך לא שייך למימר פוטר אלא בשניה ועוד דאי נמי לא גריס או או היה לו לומר פוטר בארבעתן שהרי ארבעה זוגות הוזכרו בה והוא פוטר בשניות שבהן ר"ל כל הנישאות לשני ועוד אפילו תימא דאיהו לא תני אלא שתי זוגות על כרחך ר' שמעון אף בראשונה פוטר דהא קאמר בשעה שהקרובות נעשות צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין באחת מהן:

וחזר ופירשה בשנפלו בבת אחת דאי איפשר לומר בהם זיקה ככניסה הא לדידיה כל שנפלו בזו אחר זו ראשונה מתיבמת אפילו לאחר שנפלה השניה דזיקה ככניסה אלא דהכא בנפלו בבת אחת וסבירא ליה דאיפשר לצמצם מיתת שני האחין כאחד ועל דעת ר' יוסי הגלילי שאמר רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים כאחד שניהם לכהן שהרי דין בכורה על כל אחד מהם:

ולענין פסק בזו אין הלכה כן אלא אי איפשר לצמצם ועל כל פנים האחד הוציא ראשו תחלה ואין ידוע אי זה והילכך אחד לו ואחד לכהן וכהן נוטל כחוש והשני ספק בכור ואם מת אחד אין לכהן כלום שהמוציא מחברו עליו הראיה ואם הן זכר ונקבה אין לכהן כלום והזכר ספק בכור כמו שיתבאר במקומו:

ורב פפא קאמר דר' שמעון לא פליג בקמייתא ותניא כותיה מיהא שני אחים שבעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ועמד השני לעשות בה מאמר ולא הספיק עד שנולד לו אח ומת שני הרי הראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו ושניה חולצת או מתיבמת:

ולענין פסק זו אינה הלכה כדכתיבנא לעיל י"ח א' אלא אף זו חולצת ולא מתיבמת דהוה לה צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה ואם כן בין בעשה מאמר בין לא עשה בה מאמר שניה חולצת ולא מתיבמת וראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו: