מאירי על יבמות ג

המשנה הראשונה חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו ואחות אשתו ואחות אמו אשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו:

אמר המאירי חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם שכל אחת מאלו אפשר להיות ערוה ליבם ויכולה לינשא לאחיו בהיתר וכשמת אותו שנשאה בהיתר נשותיו מזדקקות לזה האח שזו ערוה עליו ומכיון שהיא פטורה כולן פטורות ומאחר שהן פטורות אף הן אסורות שמאחר שנפטרו מחמת הפקעת זיקתן עמדו מאליהם עליו באיסור אשת אח לעולם ר"ל אפילו מתה הערוה אחר מיתת בעלה:

א' בתו ר"ל שנשא שמעון בתו של ראובן אחיו ויש לשמעון נשים אחרות ומת שמעון ונשותיו מזדקקות לראובן כשם שבתו פטורה כך כולן פטורות ומותרות לינשא לאחרים בלא חליצה כל שאין שם אח שלישי ואסורות לזה באיסור אשת אח שכך למדנו את כלן מאחות אשה דכתיב בה ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה ונאמר כאן יבמה יבא עליה מה כאן במקום יבום אף באחות אשה במקום יבום ואמר לא תקח ואע"פ שהערוה עצמה אינה צריכה תלמוד שאין עשה של יבום דוחה את לא תעשה של ערוה שאין עשה דוחה לאו שבכרת אלא אם כן בקצת דברים שיתבארו למטה ה' ב' מכל מקום הוצרך לנו ללמוד משם פטור צרתה והוא שאמרו ג' ב' צרתה מנין תלמוד לומר לצרור לא לה ולא לצרה צרת צרה מנין תלמוד לומר לצרור התורה ריבתה צרות הרבה כמו שיתבאר וצרת צרתה פירושו שאע"פ שנסתלקה זיקת ראובן אף משאר היבמות אם יש שם אח שלישי זיקתו על כלן ואף על אותה שהיא ערוה על אחיו ואם כנס אח זה את הצרה ויש לו נשים אחרות גם כן ומת ונזדקקו נשותיו לראובן הואיל וצרה זו פטורה כלן פטורות והרי שהערוה פוטרת צרת הצרה וכן אם נשאר שם אח רביעי וכנס צרת הצרה ומת וחזרו להזדקק אצל ראובן כשם שצרת הצרה פטורה כך כל צרותיה פטורות וכן לעולם:

ב' בת בתו ר"ל שנשא שמעון בת בתו של ראובן ולשמעון נשים אחרות ומת בלא בנים ונזדקקו נשותיו לראובן והרי בת בתו אסורה עליו ונפטרו אגבה צרותיה וצרות צרותיה על הדרך שביארנו בבתו:

ג' בת בנו ר"ל שנשא שמעון בת בנו של ראובן על הדרך שביארנו בחברותיה ויש לך לפרש בשלש אלה ר"ל בתו ובת בתו ובת בנו שהן באות לו מאנוסתו שאם מאשתו היינו בת אשתו ובת בתה ובת בנה אלא שהן מאנוסתו ואין בהן משום בת אשתו שהרי אנס אשה מותר לו לישא בתה שיש לה מאיש אחר ונמצאת זו אסורה לו מצד בתו או בת בתו או בת בנו:

ד' בת אשתו ר"ל שיש לה מאיש אחר כגון שנשא שמעון בת אשתו של ראובן ויש לו נשים אחרות ומת בלא בנים ונזדקקו נשותיו לראובן והרי בת אשתו פטורה ואגבה נפקעת זיקת האחרות ועל דרך זה אתה מפרש איסור זה בחמותו כגון שמת ראובן בעל האם ונזדקקו נשותיו לשמעון:

ה' בת בתה כגון שנשא שמעון בת בתה של אשת ראובן ומת ונזדקקו נשותיו לראובן שהרי בת בתה של אשתו ערוה אצלו ועל דרך זה אתה מפרש איסור זה באם חמותו כגון שמת ראובן בעל זקנתה של אשת שמעון ונזדקקו נשותיו לשמעון שהרי זו אצלו אם חמותו:

ו' בת בנה על הדרך האמור בבת בתה ועל אותו הדרך בעצמו אתה מפרש באם חמיו כגון שמת ראובן ונזדקקו נשותיו לשמעון:

ז' חמותו וכבר פירשנוה עם בת אשתו ובמת בעל האם:

ח' אם חמותו וכבר פירשנוה עם בת בתה:

ט' אם חמיו וכבר פירשנוה עם בת בנה ואם תשאל דרך ביאור למה הקדים באלו בת בתו לבת בנו וכן בת בתה לבת בנה ובהפך המקראות שהקדימו בת הבן כדכתיב ערות בת בנך ובת בתך וכן באשתו כדכתיב את בת בנה ואת בת בתה הואיל והזכיר בת סמך לה בת בתו ותפס אותו סדור בעצמו באשתו:

י' אחותו ועל כל פנים אתה צריך לפרשה באחותו מאמו ולא עוד אלא שיש גורסין כן בפירוש ופירושו אחותו מצד האם שנשאה אחיו מצד אביו כגון אב ובנו שנשאו אשה ובתה גדולה לגדול וקטנה לקטן ר"ל האב את האם והבן את הבת והוליד האב בן מן האם שנמצא אחיו של בן ראשון מצד האב ואחיו של אשתו מצד האם ומת הגדול ונזדקקו נשותיו לפני הקטן והרי נמצאת זו אחותו מאמו והוא אצל המת אחיו מן האב והרי זו ערוה עליו ומפקעת זיקת האחרות ואי אתה מפרשה באחותו שמצד האב כגון אב ובתו שנישאו לאם ובנה והוליד האב בן מן האם שנמצא אחי הבת מצד האב ואחי בעלה מצד האם ומת בן ראשון ונזדקקו נשותיו לבן זה הנולד ושנפקיע זיקת כלן מצד בת זו שהיא אחותו מן האב שהרי אינך צריך לכך שהרי אין זה אצל המת אח מן האב ואין יבום אלא באח מן האב כמו שיתבאר י"ז ב':

י"א אחות אמו שנשאה אחיו מאביו כגון אב ובן שנשאו שתי אחיות והוליד האב בן שני ומת בנו הראשון בלא בנים ונזדקקו נשותיו לזה השני והרי אחת מהן אחות אמו שהיתה נשואה לאחיו מאביו ופוטרת צרתה:

י"ב אחות אשתו שנשאה אחיו מאביו כגון שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהן ונזדקקו נשותיו לפני אחיו והרי אחת מהן אחות אשתו ופוטרת צרתה:

י"ג אשת אחיו מאמו ר"ל שנשאת לאחיו מן האב כגון שיש כאן אב ואם ובן ונשא האב את האם והוליד ממנה בן והרי בן זה אחיו של בן זה מצד האב ואחיו של בן זה מצד האם ונשא בן האם אשה וגירשה או מת ונשאה בן האב שהרי לא היה לבנים אלו הראשונים זה אצל זה כלום ואחר כך מת בן האב ונזדקקו נשותיו לבן זה האמצעי שהוא לו אח מן האב והרי שאחת מנשותיו היתה אשת אחיו שמצד אמו והיתה ערוה עליו שהרי לא היתה בת יבום אצלו שאין יבום לאח מן האם ונמצאת עליו בשעת מיתת בעלה הראשון באיסור אשת אח שהרי אשת אח היא אסורה אף באשת אח מן האם והואיל ועמדה עליו אחר מיתתו באיסור אשת אח אין אותו איסור נפקע אע"פ שחוזרת לה אשת אח מן האב שהיה לנו לומר שהיא ראויה ליבום ואי אתה יכול לפרש באחים מן האם שמת אחד מהם ולא שנשאת לאח מן האב שהרי אין לו אצלה דין יבום כלל ועוד מאי פוטרת צרתה אפילו הן מאה כלן אסורות לו משום אשת אח ואם הלכה אחת מהן ונשאת לאחר ומת הא ודאי צרתה מותרת לזה שהרי אין הראשונה בת יבום שנאסור את הצרה מצד צרת ערוה: