מאירי על יבמות רמג

גוי שהיה מוכר פירות ואמר פירות הללו של ערלה הם של עזיקה הם של נטע רבעי הם לא אמר כלום שלא אמר אלא להשביח מקחו של ערלה ונטע רבעי מפני שפירות הילדה חשובים מפירות הזקנה ואינו נאמן בשל ערלה לאסרם בהנאה וכל שכן באכילה ולא בנטע רבעי להצריכם פדיון וכן של עזיקה והוא מקום שבארץ ישראל שפירותיו משובחים וכשמביאם חוצה לארץ לפי דבריו הוא מטעינם במעשר שאינו נאמן כך פירשוה גדולי הרבנים ומתחילה היו מפרשין של עזיקה פרדס המעוזק וגדור סביב והוא של שביעית שהמשומר אסור בו ומקשים לעצמם שהרי אם עבר זמן הביעור אף מן המופקר אסור וקודם זמן הביעור אף מן המשומר מותר ואחרוניהם משיבים עליהם שכל מן המשומר אף קודם הביעור אסור וממה ששנו בסיפרא את ענבי נזירך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר אלמא פירות מן המשומר אף קודם זמן הביעור אסורים ולא תבצור דקרא לאסר את הפירות בא ומכל מקום הם פירשוה בפירושי התורה שלהם שלא בא אלא ליתן לאו על המשמר כרמו ובצרה ואינו מפקירה שכך כתב ענבי נזיריך שהפרשתם והזרתם מבני אדם ולא הפקרתם לא תבצור כדרך הבוצרים אלא נהוג בהם מנהג הפקר וכן בסיפרא אמרו לא תבצור כדרך הבוצרים מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצצין אותן במקצה כו' אבל הפירות עצמן מותרין הם לאכלם בתורת הפקר אע"פ שהוא גדור וראיה לדבר במסכת סוכה ל"ט ב' במה שאמרו שם אבל הלוקח מן המשומר אפילו כחצי איסר אסור כלומר מפני שהערמה הוא כשמוכר על יד ואם הפירות עצמן אסורין היכי קתני אפילו כחצי איסר אסור והלא אף הן עצמן לכולי עלמא אסורין ואפילו לעצמו אלא לא נאמרה אלא משום סחורה ומכל מקום אם יש לפרשה לענין שביעית אתה מפרש עזיקה בענין חפירה מלשון מצאו יושב ועוזק תחת הזיתים והרי זה אברויי אילנא ואסור ואף הפירות אסורין שהרי מעבודת שביעית באו וקיימא לן הנוטע בשביעית יעקור ושדה שניטייבה או נידיירה בשביעית לא תזרע למוצאי שביעית ויש מפרשים של עזיקה פרדס המשומר מתוך שבחו ולא שיהא בו איסור אלא ללמד שכשם שלא אמר זו אלא להשביח מקחו כך כשהוא אומר של ערלה ולמדנו מדבריהם שאם אמר של ערלה לבד נאמן ואין זה כלום דודאי אף בשל ערלה לבד אינו נאמן:

לפי דרכך למדת משמועה זו שפירות הגוי ערלה נוהגת בהם והוא שהתבאר במקומה ערלה פ"א מ"ב שכל שנטעו עד שלא באו אבותינו לארץ פטור משבאו לארץ אף מה שנטעו גוים חייב שנאמר כי תבאו וכבר כתבנו בדין זה כפי היכולת בראשון של קדושין:

ומכל מקום נטע רבעי שהזכירו בו יש מפרשים בו שאף הוא נוהג בשל גוים ויש מפרשים בו שאם בא הנכרי לנהוג במצוה הרי הוא קדש כנטע רבעי של ישראל וכבר ביארנו במקומו שנטע רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אבל ערלה ודאית נוהגת בחוצה לארץ וספיקה מותר:

אשה נאמנת להביא גיטה כמו שביארנו במקומו וקל וחומר הדברים אם נשים שאין נאמנות להעידה במת בעלה נאמנות להביא גיטה כמו שביארנו שם היא עצמה שנאמנת במת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה: