מאירי על יבמות רכו

זה שביארנו במשנתנו שהשוטה אינה מתגרשת אף מן התורה הואיל ואינה יכולה לשמור גיטה פירושה אף על ידי האב הא בקטנה אע"פ שאינה יכולה לשמור גיטה כל שהיא מן האירוסין מתגרשת על ידי אביה ואין טעם משלחה וחוזרת מפקיעה שהרי אביה מונעה ואע"פ שגדולי הרבנים חולקים בה כמו שביארנו בפרק התקבל במשנה השלישית הדברים נראין כמו שכתבנו אבל כל שנשאת או שהיא גדולה וצד שטות שבה מעכבה שלא לשמור גיטה אינה מתגרשת אף על ידי אביה ויש מפרשים שאף גדולי הרבנים לא נחלקו בקטנה שמתגרשת על ידי אביה ובשוטה הוא שאמרוה ואחרוני הרבנים כתבו עליהם שאף השוטה מתגרשת על ידי אביה דהא תנא דבי ר' ישמעאל ותנא דבי ר' ינאי לא פליגי אלא דמר מייתי לה מידה ומר מייתי לה מושלחה אבל לענין הדין שוים הם וודאי ר' ינאי דדריש לה מידה מודה הוא דיד אביה כידה הואיל ואינה יכולה לשמור גיטה והילכך לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה שאף לר' ישמעאל הוא מעכבה מלחזור והביאוה ממה שאמרו בתלמוד המערב דבי ר' ינאי אמרי משום גרירא ר"ל שנגררת אחר בני אדם לזנות ר' זעירא ור' אילא אמרין משום שאינה יכולה לשמור גיטה ואיכא ביניהו תלת מילין עבר וגירש מאן דמר מפני גרירא גירש מאן דמר שאינה יכולה לשמור גיטה לא גירש יש לה אב מאן דמר מפני גרירא אסור ר"ל לכתחלה מאן דמר שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה אב יכולה לשמור את גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מאן דמר מפני גרירא אסור ר"ל לכתחלה מאן דמר שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה עתים ויכולה לשמור גיטה אלמא כל שיש לה אב מתגרשת בין למאן דמייתי לה מונתן בידה בין למאן דמייתי לה מושלחה והילכך קטנה שאין בה אלא משום שמירת גיטה מתגרשת על ידי האב לדברי הכל ושוטה לדברי ר' ינאי ור' ישמעאל דסוגיין אף היא מתגרשת על ידי האב דהא לא משום גרירא אתו עלה אלא משום יד הא לר' ינאי דירושלמי דאתי עלה משום גרירא אסור אלא דבדיעבד גירש ומכל מקום אם אין לה אב וגירש על ידי האח מעשה בא לידינו ופסלנוהו ואע"פ שבקצת גמרות ירושלמיות נמצא יש לה בן ואח ואב משום גרירא אסור משום שאינה יכולה הרי יכולה כו' כבר טרחנו ועמדנו על סוגיות מדוייקות שבו ולא מצאנו שם אח אלא יש לה אב ובן ואף הבן תמהנו עליו מה ענין בן לשמירת גט אמו או להיות ידו יד לאמו אלא שחזרנו ובדקנו שכשחזר ואמר מאן דמר שאינה יכולה לשמור את גיטה הוא אומר יש לה אב יכולה לשמור את גיטה ולא הזכיר בה בן ואח ומתוך כך הסכמנו עם גדולי הדור שלא הוזכר שם בן אלא למאן דמר משום גרירא שאע"פ שהבן קפיד הרבה בפגם אמו וטורח לשמרה אסור אבל לענין יד דוקא באב ואף בזו אני חוכך וסבור שאינה מתגרשת אף על ידי האב כסתם תלמוד שלנו שלא דרש ר' ינאי אלא מי שיש לה יד לגרש את עצמה וזו אין לה יד ואביה אין לו עליה כלום אחר שהיא גדולה וכן מאחר שהיא שוטה אי אפשר לו למנעה בדברים שלא לחזור ואלו כן לא נשמטו בתלמוד שלנו שלא להזכירה ודברי כן תלמוד המערב אי אפשר להעמידם לענין פסק או שמא בשוטה שהיא קטנה נאמרה דאלו למאן דאמר משום גרירא אף בקטנה ואף במקום אב אסור וזהו שהזכירו אב ובן ואח לגרירא ולא הזכירו אלא אב בשמירת גט וכן נראה לי עיקר וברור:

מי שאמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי וחזר ואמר כנסי שטר חוב זה מגורשת ואין אומרין מדאמר לה שטר חוב בטוליה בטליה אלא משום כיסופא הוא דקאמר הכי הא אם לא אמר לעדים כן אינו גט וכדאיתה פרק הזורק אלא שמגאוני ספרד עושין את שניהם גט פסול ואין הדברים נראין וכבר כתבנו מה שיש לפקפק בשמועה זו בפרק הניזקין: