מאירי על יבמות קצד

כבר ביארנו במקומו באיסור לשון הרע שהותר מכללו כל שאדם מספר בגנות בעל עבירות או בעל מדות מגונות בכונה שיהו השומעים מתרחקים ממנו עד שלא יהיו למדים ממעשיו ועל דרך זה היו אצל רבותינו משלים וחידות נאמרות באיסורי ביאה כדי להפליג בספור גנותן עד שיהו השומעים נזהרים בכך אלא שמתוך צחות המשלים הוזכרו מהם אף בביאות של היתר ועל דרכים אלו נאמר בסוגיא זו הרבה משלים שצריכים ביאור:

הראשון אח מאב דלא מאם והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאינתתיה וביאור הדברים כאלו אשה אומרת ראו בן זה שהוא אחי מצד אבי ולא מצד אמי והוא בעלה של אמי ואני בת אשתו ודבר זה אתה מוצאו בהיתר ובאונסין כגון שאנס ישמעאל אשה והוליד ממנה בת ובנו של ישמעאל שהיה לו מאשה אחרת נשא אנוסת אביו ובת זו אומרת על בן ישמעאל שהוא אחיה מצד האב והוא בעל אמה והיא בת אשתו ובהיתר ומכל מקום בנשואין לא שהרי לא היה בנו של ישמעאל יכול לישא אשת אביו ואם כן אי אתה מוצאה להיתר אלא כדעת חכמים שהיו מתירין באנוסת אביו על הדרך שביארנו במשנתנו:

השני אח הוא בר הוא אחתיה אנא אמיה אנא דהאי דדרינא ליה כלומר אשה שמוליכה תינוק על כתפה ואומרת תינוק זה שאני מוליכתו אחי הוא ובני הוא ואני אחותו ואמו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא באיסור ומתוך כך אינו מיחס בביאורה שם ישראל ומפרשה בגוי הבא על בתו וילדה ממנו בן ומוליכתו ונמצא שהוא אחיה ובנה והיא אחותו ואמו:

והשלישי הוא באשה שאומרת לאחר שלמא עלך ברי בת אחתך אנא כלומר אתה בני ואני בת אחותך ואי אתה מוצאה אלא באיסור וכגון שבא הגוי על בת בתו והוליד ממנה בן ונמצאת זו שילדתו אמו של זה ובת אחותו:

והרביעי כעין זה שהזכרנו והוא שהוא בנה והיא בת אחיו ואתה מוצאה בגוי הבא על בת בנו על הדרך שביארנו בבת בתו ומה שאמר דלאי דדוולי דולא ליפול לכו סתר ופתר דרך צחות הוא נאמר כלומר לכם פועלים שבשדותי להשקותם אני מפלת ומוסרת חידה זו שהיא מסותרת וצריכה פתרון:

והחמשי בייא בייא מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאיתתיה ולא יהיב פתא לאחוה יתמי בני ברתיה כלומר שהאשה אומרת דרך צחות הריני קובלת ומתרעמת מפלוני שיש לו עמי כמה קורבות ואינו משגיח בבני שהם אחיו ובני בתו והזכיר בפרטי הקורבות שהוא אחיו ואביה ובעלה ובן בעלה ובעל אמה והיא בת אשתו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא בעירוב איסורי ביאות ופירשה בגוי הבא על אמו והוליד ממנה בת ונמצאת שהיא אחותו ובתו וחזר ובא עליה ונמצאת אשתו והוא בעלה וחזר הזקן ר"ל אביו של גוי זה ובא על בת זו והוליד ממנה בנים ונקרא בעלה ונמצא הראשון עכשו בן בעלה של זו ובעל אמה ואינו נותן פת לאותם היתומים שנולדו לה מן הזקן ומת הזקן והם אחים שלו שהרי בני הזקן הם ובני בתו שהרי היא בתו:

והששי אנא ואת אחי אנא ואבוך אחי אנא ואמך אחואתא כלומר שאומרת לתינוק שעל כתפה אתה אחי ובן אחי ובן אחותי ואי אתה מוצאה אלא באיסור כגון שבא גוי על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד ממנה בן ואחותה האחרת מוליכתו ונמצא שזה אחיה שהרי בן אביה הוא והוא בן אחיה שהרי האב אחיה מצד האם וכן הוא בן אחותה שהרי אותה הבת היולדתו היא אחותה מן האב ומן האם:

השביעי אנא ואת בני אחואתא אנא ואבוך בני אחי אנא ואמך בני אחי ודבר זה אתה מוצאו אף בהיתר כגון שיש לראובן שתי בנות ושמעון אחיו נשא אחת מהן והוליד ממנה בת ובנו של לוי נשא האחרת והוליד ממנה בן והרי בת שמעון אומרת לבן זה שהוא בן בנו של לוי אנא ואת בני אחואתא ששתיהן בנות ראובן ואנא ואבוך בני אחי שהרי אני בת שמעון ואביך בן לוי ואנא ואימך בני אחי שאני בת שמעון והיא בת ראובן:

המשנה השניה והכונה בה בביאור החלק השני והוא שאמר גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה אמר הר"ם זה מבואר לפי שמשפט הקורבה אינה ראויה בקורבת הגוים והעבדים:

אמר המאירי הגיורת שנתגיירו בניה עמה כלומר ולאחר שנתגיירו נשאו נשים ומת אחד מהם אין אחיו שני חולץ ולא מיבם שאין אבות לגוי והרי הם כאחים מן האם ולא מן האב ולענין יבום וחליצה אחים מן האב בעינן ושמא תאמר שיחלוץ דרך חומרא אין זה כלום אלא אסור לעשות כן שהכל יודעין שאין אבות לגוי ומתוך כך יבאו לטעות ולומר שאף בישראל חולצין ומיבמין ואפילו היה הראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה הואיל ושניהם מיהא אין הורתם ולידתם בקדושה אין להם צד אחוה מן האב ואין חולצין ואין מיבמין וכל שכן אם שניהם תאומים להיות הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה וכן הדין והענין בשפחה שנשתחררה ונשתחררו בניה עמה:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

זה שביארנו באחים גרים שנתגיירו ומת אחד מהם שאין השני חולץ או מיבם פירושו מתורת מצות יבום ושאסור לעשות כן שמא יבאו לטעות כן בישראל אבל שלא במקום מצות יבום כגון שיש לזה שמת בנים אם אחיו הגר מותר באשת אחיו מצד שהגר שנתגייר כקטן שנולד הוא ואין לו קורבא עם אחיו כלל או אם הוא אסור דין אחר הוא וכיצד הוא הדין אם הם אחים מן האב ולא מן האם מותרין ואין כאן חשש לשמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי בגיותם לא היה להם אחוה מצד האב כלל ומגזירה שמא יבאו להתיר אשת אח בישראל אין לחוש שהכל יודעין שאין צד קורבא לגוי מצד האב כלל ואם כן אף במקום הראוי ליבום כגון שלא היו לאחיו בנים אם בא לכנסה רשאי היו אחים מן האם ולא מן האב או מן האב ולא מן האם נחלקו בה רב אחא ורב ששת שלדעת רב אחא מותר שאם מן האב ומן האם הוא כולהו בתר אבא שדו ליה כלומר שאין קורין אותו אלא בן פלוני ואין כאן משום איחלופי בישראל ואם מגזירת שבאו מקדושה חמורה לקלה אין להם קורבת אישות אלא בחיי הבעל אבל לאחר מיתת הבעל לא דבעולת בעל יש להם אבל לאחר מיתה לא ואף באחים מן האם ולא מן האב אין להם קורבא מצד אישות ואי משום דאתי לאיחלופי בישראל הכל יודעין שהגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין לו שום קורבא ולדעת רב ששת אסור שאם מן האב ומן האם הם אף צד האם נזכר בהם וקורין לו גם כן בן פלוניתא ואתי לאיחלופי והלכה כרב ששת ומכל מקום דוקא בשנשאה לאחר שנתגייר שתפשו בה קדושין אבל אם נשאת לו כשהוא גוי אף באח מן האם לבד מותר ואף במקום הראוי ליבום אם רצה לכנוס כונס ואם היה הראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה חייב עליה משום אשת אח מן התורה ובכרת הואיל ושניהם לידתם בקדושה ואם שניהם הורתם ולידתם בקדושה הרי הם כישראל לכל דבריהם: