מאירי על יבמות קעב

מעשר ראשון התורה נתנתו ללוי שנאמר ואל הלוים תדבר ונאכל בכל מקום שאינו צריך חומה ומותר לאכלו בטומאה שאין בו קדושה כלל אלא כל שניטלה תרומתו הרי הוא חולין שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן ולויים וכהנים אף הם מפרישין תרומות ומעשרות לעצמן אלא שאין מוציאין מעשר ראשון מיד הכהן ליתנו ללוי וכן שאר מתנות כהונה אין מוציאין אותם מכהן לכהן ובימי עזרא קנסו את הלויים שלא ליתן להם מעשר ראשון כלל מפני שלא עלו עמו לירושלם אלא ינתן או לעניים או לכהנים לאכלו בימי טומאתן ולא להם כלל ויש אומרים שלא היה הקנס אלא ליתנו להם או לכהן ואין זה כלום שהרי בסוגיא זו חלק ר' אלעזר בן עזריה לומר דמדאוריתא אף לכהן ואם כן לדידיה מיהא מאי קנסא ור' עקיבא לא חלק עמו אלא בדין תורה אבל לענין קנס מודי ליה והראיה שהרי מצינו בסוגיא זו בההיא גינתא דהוה ר' אלעזר בן עזריה שקיל מעשר ראשון מינה ר"ל מתורת כהונה ואהדריה ר' עקיבא לפתחא דגינתא אבי קברי ר"ל שהחזיר הפתח שלא יוכל אדם ליכנס בה אלא דרך בית הקברות כדי שלא יוכל ר' אלעזר בן עזריה שהיה כהן ליכנס לשם ושיתנהו לעניים עד שכעס עליו ואמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי כלומר אפילו הוא חוזר לתרמילו שהיה רועה עם כלבא שבוע אנא חיי בלא מעשר שלו ושאלו בה מאי טעמא עבד ר' עקיבא הכי והשיבו מפני שהיה ר' אלעזר נוטלו בדין תורה ומפני שהיה אומר שאף מן התורה כהנים ולויים שוים בו ולא בתורת קנס ואמר ליה אי בתורת קנס קא אתית אית לך כלומר ולא ללוי אי בתורת חלוקה קא אתית לית לך אלא אתננו לעניים אלמא דלגמרי קנסינהו ואף בשני של כתובות אמרו אימר דאמר ר' אלעזר בן עזריה אף לכהן לכהן ולא ללוי מי אמר ותירץ לבתר דקנסינהו עזרא אלמא לגמרי קנסינהו: