מאירי על יבמות קסט

שומרת יבם אע"פ שכנסה היבם כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם אין נכסים לבעל או שאין לה כתובה הימנו תקנו לה כתובה מיבם הואיל וכנסה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה היתה שניה לבעל אע"פ שאינה שניה ליבם אע"פ שכנסה היבם אין לה כתובה הימנו אם בא להוציאה בגט ומתוך כך אסור לקיימה שהרי כל ביאה שלא בכתובה ביאת זנות היא אבל אם אינה שניה לבעל אע"פ שהיא שניה ליבם הדבר פשוט שכתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם אין לה מראשון אף מיבם אין לה כדין שניות דעלמא ובתלמוד המערב נסתפקו בה אם יש לה אף מבעל הואיל ומתיבמת אצלו שלא כדין אלא שבסוגיא זו משמע דשניה לבעל הוא דמיבעיא ליה אבל שניה ליבם פשיטא ליה וכן כתבוה גדולי הדור:

כבר ביארנו באותן שאין להן מזונות כגון שניות או איסורי לאוין בחיי הבעל שלא סוף דבר בעודן עם הבעל דהא בעמוד והוצא קיימי אלא אפילו בהלך בעלה למדינת הים ולותה ואכלה ולפי דרכך למדת בשאר נשים הנישאות בכשרות שכל שהלך בעלה למדינת הים ולותה אשתו ואכלה הבעל חייב לפרוע ולא נאמר הניח מעותיו על קרן הצבי אלא בעמד ופרנס מעצמו אבל לותה ואכלה חייב כמו שביארנו באחרון של כתובות ודוקא שלא הניח לה מזונות אבל אם הניח לה פטור ואף כשלא הניח לה אם לותה יותר מן הראוי אין הבעל חייב לשלם אלא בכדי הראוי וכן כתבוה גאוני ספרד:

סוגיא זו אע"פ שכבר כתבנו במשנתנו הצריך לנו בה לענין פסק מכל מקום לענין ביאור יש בו נוסחאות ובלבולין והריני כותב לך דרך קצרה הצעה של שמועה והוא שאמר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות בלאות ומזונות והיא פסולה ר"ל שכבר נבעלה לפסול לה וולדה פסול שהרי הוא חלל אבל שניות אין להם אחת מכל אלו והיא כשרה שהרי לא נפסלה לכהונה בכך וולדה כשר שאין חלל מאיסורי סופרים אמר ר' שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה כלומר שהוא אינו מתחלל בביאתו אבל היא נעשית חללה ומתוך כך קנסו אותו בכתובתה שמן הסתם הוא הגורם שהרי היא מפסדת בדבר אבל שניות הוא כשר והיא כשרה שאין צד חלול באיסורי סופרים וכל שאין לה שום הפסד סתם הדברים היא הגורמת דיותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא וראויה לקנוס רבי אומר אין הטעם אלא שהללו דברי תורה ואין צריכין חזוק והללו דברי סופרים וצריכין חזוק דבר אחר זו הוא מרגילה וזו היא מרגילתו וקא בעי דבר אחר מאן קתני לה איכא דאמרי ר' שמעון בן אלעזר קתני לה ומה טעם קאמר מה טעם כשהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו בכתובתה מפני שהוא מרגילה כלומר שהוא הגורם כמו שביארנו איכא דאמרי רבי קתני לה ומשום דקאמר דאיסורי לאוין אין צריכין חזוק הואי קשיא ליה דהא חלוצה מדברי סופרים והיאך יש לה כתובה ותירץ בה דזו ודאי טעם אחר הוא ומשום דהואיל ופסיל לה ולזרעה מדברי סופרים אין היא מרגילתו אלא הוא מרגילה שיצרו תקפו ואינו חושש לפסול זרעו: