מאירי על יבמות קמח

זה שאסרנו טמא בתרומה פירושו אע"פ שטבל אחר שלא העריב שמשו הא כל שהעריב שמשו מותר אע"פ שלא הביא כפרתו ואע"ג דקרא בצרוע או זב כתיב שהם צריכים להביא כפרה בשמיני והיה לנו לומר בעד אשר יטהר שפירושו עד שיביא כפרתו מפי השמועה למדו שבמצורע מוסגר ובזב בעל שני ראיות קאי שכל מצורע שיוצא טהור מתוך הסגרו וזב שלא ראה שלש אינו טעון קרבן דומיא דטמא נפש דכתיב בתריה שאינו טעון קרבן ומעתה אף בטעונין קרבן כל שהעריב שמשו אוכל בתרומה וזה שאמרו טבל ועלה אוכל במעשר ועליו נאמר לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור העריב שמשו אוכל בתרומה ועליו נאמר ובא השמש וטהר הביא כפרתו אוכל בקדשים ועליו נאמר וכפר עליה הכהן וטהרה וכבר ביארנו במעלות שיש למעשר על התרומה שהם הבאת מקום ווידוי ואיסור לאונן וטומאת עצמן במלקות וביעור וזהו סימן שהוזכר כאן הד"ס ט"ב:

גיורת ושפחה אף הן מטמאות בלידה כבנות ישראל דכתיב אשה לרבות גיורת ושפחה ואע"ג דתרומה כתיבא בפרשה וכמו שדרשו בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה לאסרם באכילתה והני לאו בני מיכל תרומה נינהו שהרי אסורות לכהן מכל מקום קרא מילי מילי קתני: