מאירי על יבמות קכח

כבר ביארנו במשנתנו שאם שהא עמה עשר שנים ולא ילדה וגירשה מותרת לינשא לשני ולשהות עמו עשר שנים ואם גירשה שני לסוף עשר שנים אסורה לינשא לשלישי מפני שהוחזקה בשנים וכן לענין קטלנית אף לענין מצות מילה אמרו שאם מלה ראשון ומת מחמת מילה ומלה את השני ומת אף הוא מחמת מילה הרי הוחזקו כל הנולדים ממנה בכך ולא תמול לשלישי ונראה לי שאין החזקה אלא ממנה הא אם הוליד הוא מאשה אחרת ימול וזהו שייחסו את הענין באשה כמו שאמר מלה לראשון כו' ולא סוף דבר שהבנים מחזיקים אלא אף אחיות מחזיקות ר"ל שאם נולד בן לראשונה ומת מחמת מילה ונולד בן לאחותה ומת אף הוא מחמת מילה לכשנולד בן לשלישית לא תמול שאף היא הולכת אחר האחיות:

כשם שבנשואין ומילה אמרו דבתרי זימני הויא חזקה כמו שביארנו כך הדין במלקיות והוא שאמרו מי שלקה בחייבי כרת ושנה הוחזק ברשע גמור ואם חזר לעבירה שבכרת בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שכריסו נבקעת כמו שביארנו בסנהדרין פ"א ב' ומכל מקום יש דברים שאין חזקתן אלא בשלשה והם וסתות ושור המועד וחזקת נפלים כמו שיתבאר ענינה למטה וסתות ממה שאמרו אין האשה קובעת לה וסת להיות דיה שעתה ולשאר ענינים הנזכרים במקומן עד שתקבענו שלשה פעמים ואינה מיטהרת ממנו שלא להחזיקה בטמאה לטהרות בשעת הוסת מעת לעת ומשום דאורח בזמנו בא עד שתעקרנו שלשה פעמים שור המועד לומר שאינו מועד עד שיעידו בו שלשה ימים כמו שהתבאר במקומו ב"ק כ"ג ב' וכן לענין חולי אמרו שאחיות מחזיקות וכל שהוחזקו שלש אחיות בחולי מגונה לא ישא את הרביעית שאף היא בחזקת אחיותיה שמא תאמר מה חלוק בין אלו לאלו נשואין הן לענין עקרה הן לענין קטלנית לחומרא וכן מילה מפני הסכנה ומלקות הואיל ובר כרת הוא מקילין במיתתו וסתות דרבנן לקולא ושור המועד לא מפקינן ממונא אלא בדבר הברור הרבה וחולי מילתא דלא שכיחא ואקילו בה:

זה שביארנו בקטלנית שכל שנשאת לראשון ומת ולשני ומת שלא תנשא לשלישי פירשו אחרוני הגדולים שבספרד שלא סוף דבר בשנשאת ומת אלא אף בנתארסה ומת שלא תנשא לשלישי וכן אם נפל מן הדקל ומת אע"פ שהדבר ידוע באלו שלא מחמת תשמיש היה שאין מעין של אשה גורם אלא מזל גורם ומכל מקום לדעתנו הלכה מעין גורם ואין דין קטלנית אלא מנשואין וכן הכרענוה ברביעי של כתובות מ"ג ב' בסוגית המשנה השניה: