מאירי על יבמות קכג

זה שביארנו לבית הלל שקיום מצות פריה ורביה בזכר ונקבה מפני שברייתו של עולם כך היתה ר"ל אדם וחוה ואע"פ שמשה פירש מן האשה בשני בנים מנפשיה עבד כלומר שפירש מפני הנבואה שהיתה מתמדת בו והוא שאמרו שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה ושבר את הלוחות הראשונות והוסיף יום אחד מדעתו בהפרשת הר סיני פירש מן האשה מפני שדרש לעצמו ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה וקבע להם זמן אמרה תורה אל תגשו אל אשה אני שכל שעה מדבר עמי ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה והסכימה דעת הקב"ה עמו שנאמר שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי שבר את הלוחות מפני שדרש ואמר ומה פסח אחת מתרי"ג מצות ואמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו כל התורה כלה וישראל משומדים על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום דכתיב אשר שברת יישר כחך ששברת הוסיף יום אחד מדעתו דכתיב וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה של עכשו כבר יצאה לה שמע מינה תרי יומי לבר מהאיך והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שרא שכינה עד שבתא והם התחילו בהפרשה ביום רביעי:

היו לו בנים בגיותו ונתגיירו בניו עמו הרי זה פטור מפריה ורביה אע"פ שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום לענין פריה ורביה מהנו ליה אחר שנתגיירו עמו וכן אם הוליד בנים משנתגייר אין אחד מהם בכור לנחלה:

יראה מסוגיא זו שבני נח מצווים בפריה ורביה וכדקאמר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו וכן יראה שאינם בני נחלה וכדקאמר אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו ואע"פ שאמרו קדושין י"ז ב' גוי יורש את אביו דבר תורה מכל מקום אינם בדין נחלה לחלק בין בכור לפשוט ולהיותו בן קודם לבת:

זה שכתבנו בגוי ונתגייר שקיים מצות פריה ורביה מבנים שנתגיירו עמו ושאין הנולד אחריהם משנתגייר בכור לא נאמר אלא בגוים מפני שיש להם חייס ר"ל שמתיחסים אחר אבותיהם וכדכתיב בלאדן בן בלאדן וכן בן הדד בן טברמון בן חזאל אבל עבדים כנענים אין להם חייס ואע"פ שבציבא עבדו של מפיבשת נאמר ולציבא חמשה עשר בנים הואיל ואינו מזכיר בהם פלוני בן פלוני אין זה אלא כלשון הכתוב אף בבהמה פר בן בקר: