מאירי על תמיד נט

פרק שלישי בעזרת הצור:

והוא נמשך לסדר העבודה גם כן ואמר שאחר הדברים שהוזכרו היה הממונה אומר להם לפייס פייס שני מארבע פייסות שהיו שם כמו שביארנו ביומא ובזה השני הוא אומר באו והפיסו מי שוחט וכו' ופיס זה שלשה עשר כהנים זוכין בו על הסדר שהוזכרו י"ג מעשים כאן והוא שאותו שהמנין כלה בו זכה לשחוט והשני לו לצד ימין זכה לקבל את הדם ולזרוק והשלישי מדשן המזבח הפנימי ר"ל מזבח הקטורת מאפר של אתמול והרביעי מדשן את המנורה ומטיב את הנרות והחמישי מתחיל להעלות האיברים לכבש וחמשי זה מעלה את הראש והרגל הימיני והששי מעלה שתי הידים והשביעי מעלה העוקץ והוא הזנב עם הירך והרגל השמאלי והשמיני מעלה החזה והגרה ר"ל הצואר עם הקנה והכבד והלב והתשיעי מעלה שתי הדפנות והעשירי מעלה הקרבים והי"א מעלה סלת המנחה הבאה עם התמיד והוא עשרון והי"ב מעלה את החבתין והיא מנחת הכהן הגדול והי"ג מעלה את היין לנסכים והוא רביעית ההין על הדרך שהארכנו בבאור ענינים אלו במסכת יומא והפיסו וזכה בהן מי שזכה ולא היו צריכן לפייס אלא לשחיטה שמכיון שזכה אחד לשחוט זכו כלם על הסדר שהזכרנו ואמר שאחר שזכו כל אותם שהזכרנו כל אחד בשלו הממונה אומר להם צאו וראו אם הגיע זמן שחיטת התמיד וצווחין מקרקע העזרה והולכין לשומר אחד שהיה בראש ההר והיו שואלין לו אם הגיע הזמן ואם הגיע היה אותו שומר אומר ברק ברקאי כלומר התחילו ברקי האור לעלות ר' מתיא בן שמואל אומר שהשואל היה שואל האיר פני מזרח עד שבחברון כלומר שלא בשעת העלייה היתה השעה אלא שיאורו כל פני המזרח והוא ששואלין האיר פני כל המזרח עד שיראה בעיניך שיהא האור מגיע לחברון ואם הגיע הוא אומר להם הן והלכה כר' מתיא וכבר ביארנו ביומא שהיו מזכירין בה חברון להזכיר ישיני חברון וכשהיו יודעים שהגיע זמן השחיטה היה הממונה אומר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים ואמר על אותה הלשכה שהיתה במקצוע צפונית מערבית וארבע לשכות היו שם לשכה הטלאים ולשכת החותמות ולשכת בית המוקד ולשכה שעושין בה לחם הפנים וכל הבית בכללו עם הארבע לשכות נקרא בית המוקד ואחר שלקחו הטלה נכנסין ללשכת הכלים ומוציאין משם כל כלי שרת הצריכים להם ואמר כאן שתשעים ושלשה כלים של כסף או של זהב היו מוציאים ובתלמוד המערב של חגיגה התבאר שכך היה מנין הכלים כנגד תשעים ושלש אזכרות שנאמרו בפרשת חגי זכריה ומלאכי או שמא כך היה צריך לכל עבודות היום:

והשקו את התמיד פי' שהיו משקין אותו מים קודם שחיטתו כדי שיהא נוח להפשיטו כמו שביארנו בסוף מסכת יום טוב ומה שאמר בכוס של זהב כבר בארנו שלא נאמר כן דרך גוזמא אלא שכך היה להפלגת הדור ולהראות כבוד המקום וגודל ענינו שאין עניות במקום עשירות ואמר שאע"פ שהיה מבוקר מבערב אם יש בו מום אם לאו חוזרין ומבקרין אותו בשעת שחיטה לאור האבוקות:

זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר: