מאירי על תענית כד

תענית חלום מתענה אותו בו ביום ואפילו בשבת וכל המתענה בשבת מתוך שאין שם שומע תפלה מתפלל עננו בתחנונים שאחר תפלתו וכן פרשו בתלמוד המערב:

גדולי המפרשים כתבו שתעניות אלו שבין מרחשון לכסלו הואיל ומנהג בעלמא הם ואין קביעותם אצל הכל שדינם כתענית יחידים ואף ש"צ אינה אומרה אלא בשומע תפלה ואע"פ שהכריזו עליהם ואף קריאה בספר תורה לא היתה ראויה אלא שנהגו בכך וכן יש מי שאומר שתענית הקבוע לצבור אף היחיד קובעו ברכה בפני עצמה שכל היחידים דינם כצבור ולא נאמר בשומע תפלה אלא ליחיד שקבל עליו תענית ואין דברים אלו נראים כלל:

המשנה הששית הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו גשמים מתחילין ב"ד לגזור ג' תעניות על הצבור ואף אלו אין להם דין תענית צבור אלא אוכלים ושותים משחשיכה ומותרין במלאכה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ופי' בגמ' שאין עוברות ומניקות מתענות בו ותעניות אלו היו נקראים תעניות ראשונות עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרים עוד ג' תעניות כדין תעניות צבור ר"ל שאוכלין בהן מבעוד יום ואסורים במלאכה ואע"פ ששביתת מלאכה אינה ענוי מ"מ קבעוה כן להפליג בכונה וסמכוה מן המקרא קדשו צום קראו עצרה מה עצרת וכו' וכן אסורים ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ונועלים את המרחצאות ופי' בגמ' שעוברות ומניקות מתענות בו ומה שהזכירו בה נעילת מרחצאות פי' בגמ' ללמד שלא נאסר בו אלא רחיצה בחמין אבל של צונן מותר ותעניות אלו היו נקראים תעניות אמצעיות:

זהו ענין המשנה וכן הלכה ודינין הבאים עליה בגמרא כך הם:

מדרכן של רבותינו המכובדים כשהיו גוזרין תענית על הצבור בשחרית מתפללים תפלה כתקונה ואין מאריכים בתפלות כל כך אלא עד רביע היום ואח"כ מפשפשין במעשה העיר ומפרישים הרשעים ממעשיהם ומחזירים אותם למוטב והיו מתעסקים בכך עד חצי היום מחצי היום עד הערב היו מחלקים לשני חלקים חצי הראשון שהוא רביעית היום היו קורים בתורה ומפטירים בנביא ופי' הגאונים בקריאה זו שהיתה בברכות וקללות כדי להתבונן שמתוך מעשיהם אירע להם כך והוא שאמרו במסכת מגלה ל"א א' בתעניות בברכות וקללות ומ"מ בתעניות הקבועים כבר קורים בויחל משה וכן פירשו באפטרה זו שהיא בענין תוכחת של נביאים מענין הצרה ויש מי שאומר שבכלן מפטירים בדרשו ורביעית האחרון מתפללים ומבקשים רחמים: