מאירי על סוכה כז

המשנה החמשית והכונה בה כשלפניה מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ר' מאיר אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו אמר הר"ם נסרים הם הלוחות אם היו אותן הנסרים קצרות שאין ברחבן שלשה טפחים מותר לסכך בהן לדברי הכל לפי שהם כקנים ואם היה ברוחב כל נסר מהם ארבעה טפחים שהוא שיעור מקום אסור לסכך בהם לדברי הכל ואם היה ברוחב אותן הנסרים פחות מארבעה ויותר על שלשה בזה נחלקו ר' יהודה ור' מאיר ר' יהודה מתיר לסכך בהם לפי שהם פחות מארבעה ואין בהן שיעור מקום ור' מאיר אוסר לפי שהם יותר משלשה טפחים ויצאו מתורת לבוד והלכה כר' יהודה תקרה שאין עליה מעזיבה ר' יהודה אומ' משום בית הלל מפקפק או נוטל אחת מבינתים בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים ר' מאיר נוטל אחת מבינתים ואינו צריך לפקפק תקרה היא גג או סכך מעצים ומעזיבה היא הטיט או העפר או הסיד שנותנין על הנסרים ומפקפק פירושו שיעקור אותם ממקומם ומן המסמרים התקועין בהם ונוטל אחת מבינתים פירושו שיטול נסר אחד מבין הנסרים וימלא מקום אותם הנסרים שעקר מסכך כשר ובש"א אע"פ שפקפק נוטל אחת מבינתים לפי שהם סוברים כי ביטול תקרה לא יהיה אלא בנטילת אחת מבינתים ור' יהודה אומר שבית הלל סוברין שבאחד מאלו השני מעשים יהיה בטול תקרה ור' מאיר אומר כי בית שמאי ובית הלל מודים שבטול תקרה לא יהיה אלא בנטילת אחת מבינתים והלכה כר' יהודה כמו שהורה מדברי בית הלל:

אמר המאירי מסככים בנסרים דברי ר' יהודה ור' מאיר פוסל ופירשו בגמ' שאם יש כאן ארבעה אף ר' יהודה מודה בפיסולן אע"פ שהם סכך כשר שהרי אין מקבלין טומאה וגדולן מן הארץ משום גזרת תקרה שרוב תקראות בנסרים שיש בהם ארבעה הם ואם יסכך בנסרים שיש בהם ארבעה ידמה לו כתקראות של בית ויבא לישב תחת התקרה של ביתו לומר מה בין זה לזה ואינו יוצא בכך שהרי אמרו תעשה ולא מן העשוי ובפחות משלשה אף ר' מאיר מודה בהכשרן שקנים בעלמא הם אלא שמחלוקתם משלשה ועד ארבעה שר' מאיר אוסר שמאחר שיצא מתורת לבוד יש לגזור בהם גזרת תקרה ואע"פ שחבילי קש אע"פ שכשרים לסיכוך גזרו בהם אע"פ שמתחילה הוא מניחם לדעת כך בזו מפני שהדבר מצוי אבל נסרים אין הדבר מצוי לסכך בהם ביתר משלשה ואע"פ ששיטה זו לדעת שמואל נאמרה בגמ' אבל לדעת רב אף בשיש בהם ארבעה נחלקו שיטת הסוגיא מוכחת כשמואל שמחלקת הפכן על צדיהן מוכיח כדעת זה וכן פסקוה כל הגאונים וכבר ידעת שהלכה כר' יהודה והלכך כל פחות מארבעה כשרה ופירשוה בגמ' אפי' בנסרים משופים ומתוקנים שהם ראויים לתשמיש ואין אומרין לגזור בהם משום כלים ובארבעה מיהא פסולה ומאחר שכן זה שאמר אח"כ נתן עליה נסר רחב ארבעה כשרה ובלבד שלא יישן תחתיה פירושו מן הצד שאין סכך פסול פוסל מן הצד אלא בארבע ואם ריצף מן הצד נסרים שיש בהן ארבעה עד תשלום ארבע אמות ודאי פסולה הא בפחות מכן כשרה אלא שאף בנסר רחב ארבעה מן הצד אין ישנין תחתיו אבל באמצע ודאי נפסלה הסוכה כל שלא נשאר ממנה ולהלן שיעור סוכה בשלש דפנות ואין אומרין שמאחר שאינה סכך פסול מצד עצמה לא יהא בה כח לפסול כל הסוכה אף באמצע שמ"מ כסכך פסול הוא נידון והוא שאמרו בגמ' שאפי' הפכן על צדיהן ר"ל מצד עביין שאין בו ארבעה וסיכך בהן סוכתו אעפ"כ פסולות שמ"מ נעשו כשפודים של מתכת ר"ל כמה שהוא סכך פסול מצד עצמו שאין לו תקון ודבר זה פירשו בשסכך את כל הסוכה בהם או שצירף מהן זו בצד זו עד שיהו ברוחב ארבעה כשיעור מה שסכך פסול פוסל באמצע ואם מן הצד עד ארבע אמות וזהו שדמוה לשפודין של מתכות והרי אף שפודין אין פוסלין אלא בארבעה וכן פרשו בגמ' שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהם וכשרה ופירשוה בסוכה של שמנה אמות מצומצמות באמה בת ששה טפחים שהם מ"ח טפחים וכשנתן נסר ארבעה ופסל ארבעה מצד זה וכן נסר ארבעה ופסל ארבעה מצד זה ובמשך כל הסוכה נתחברו שני פסלים באמצע והרי יש בהם הכשר סוכה ועוד טפח אלא שלא דקדק בו ואין הדפנות רחוקות משם ד' אמות ונמצאו כשרות בדופן עקומה אלא שאין ישנים תחת הנסרים: