מאירי על סוכה, הקדמה

אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת סוכה היא מסדר מועד והורגלנו בלימודה אחר מסכת יומא לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החיבור והיא כוללת חמשה פרקים וסדרם לפי שיטתנו א. סוכה שהיא גבוהה ב. הישן תחת המטה ג. לולב הגזול ד. לולב וערבה ה. החליל וענין המסכתא כולו אמנם הוא בא לבאר עניני החג ר"ל חג הסוכות כעניני הלכות סוכה ועניני הלכות לולב ושלשת מיניו ועניני קרבנות ימי החג ושמיני עצרת ועניני הנהגת השמחות בשמחת ימי השואבה ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לשלשה חלקים הראשון לבאר בו עניני הלכות הסוכה בשלמות והשני לבאר בו עניני הלכות לולב ושלשת מיניו על השלמות גם כן והשלישי לבאר בו עניני קרבנות החג והנהגת השמחה שהיו נוהגים בבית המקדש ביום טוב זה החלק הראשון יתבאר בשני הפרקים הקודמים והחלק השני רובו יתבאר בפרק שלישי וקצתו עם עניני החלק השלישי יתבאר בפרק רביעי ובפרק חמשי זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה דברים שלא מן הכוונה כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר והפרק הראשון ממנה אמנם יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורובו יסוב על שלשה חלקים הראשון לבאר שאע"פ שהסוכה עשויה כהלכתה בהכשר סכך ובהכשר דפנות שיש צדדים שהיא נפסלת בהם כגון מחמת גובהה או נמיכותה או מחמת שהיא סוכה תחת סוכה או מחמת שאינה עשויה לצל ושאר סבות השני בהכשר סכך והצדדים שמכשירין סכך פסול בהם והשלישי בהכשר הדפנות ודין הלכות דופן עקומה זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיבואו בו דברים ע"י גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:

והמשנה הראשונה ממנה אמנם תחל בביאור עניני החלק הראשון והוא שאמר סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ר' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה אמר הר"ם העקר אצלנו סוכה דירת עראי בעינן ולפיכך אין ראוי להיות גבוהה יותר מעשרים אמה ור' יהודה אומר סוכה דירת קבע בעינן ולפיכך הוא מתיר שתהיה גבוהה אפי' בתכלית הגובה ושיעור רחבה לא פחות משבעה טפחים באורך על שבעה טפחים ברוחב וכבר קדמו בזה הסדר עקרים מכללם כל פחות משלשה כלבוד דמי ומהם כי שיעור מקום לא יהיה פחות מארבעה טפחים ואמרו ושאין לה שלש דפנות פי' שיהיו השנים כותלים גמורי' והכותל השלישי אפי' לא יהיה בו אלא טפח ומשהו יתן אותו בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיהיה הכל שיעור מקום ולזאת הסוכה שלש צורות הראשונות שיהיו לה שלשה כותלי' גמורות דבוקות בגג ולא יצטרכו לדבר אחר וזו היא צורתה והצורה השנית שיהיו לה שני כותלים דבקים ותצטרך לכותל שלישי הרבה יותר מטפח ויעמידנה בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיהיה בטפח עם החלל שיש בינו ובין הכותל ארבע טפחים וזו היא צורתה וזו צריכה צורת פתח והצורה השלישית היא שיהיו לה שני כותלים זה כנגד שלישי יהיה בו יותר מארבעה טפחים ויעמידנה בפחות משלשה ויהיה בו שיעור סוכה קטנה והוא שבעה טפחים וגם כן צריכה צורת פתח וזו היא צורתה וזו הצורה האחרונה היא ארבעה ומשהו לפי שהשני כתלים מובדלין וכבר קדם לך בערובין צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן ושם ביארנו שאין אנו צריכין שידבק קנה שעל גביהן בהן ואמרו ושחמתה מרובה מצלתה פסולה שאם חמתה וצלתה שוין שהיא כשרה וזה יראה בקרקע אם נראה שיעור השמש בקרקע כשיעור הצל ר"ל שיהיה כשיעור המקום שכסה אותו מגג הסוכה ואין בו שמש כלל שהיא כשרה לפי שהנקבים שבגג הסוכה שמהם נכנס השמש פחות מן הסכוך וזה יתבאר בחכמת הראיות נקרא בערבי עלס אלמנטב במופת שהשמש כשנכנס על חור או חלון שיהיה אורו בארץ יותר גדול מאותו חור בהכרח ואין הלכה כר' יהודה: