מאירי על שבועות ע

כל הטפל לשם מלפניו נמחק לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם כיצד ביי' כיי' ליי' מיי' אותיות בכל"ם נמחקות וכן ויי' ו' נמחק אלהינו אף נ"ו אינו נמחק אלהיכם אף כם אינו נמחק אלהיהם אף הם אינו נמחק וכן כל כיוצא בזה ומ"מ אין לוקין על מחיקה זו אלא שמכין אותו מכת מרדות:

וגדולי המפרשי' כתבו שכל אלו האמור בהם שהם נמחקים דוקא שנכתבו שלא במקומן אבל אם נכתבו במקומן קדושים הם ואין נמחקים ואף שלא במקומן לא אמרו אלא שנכתבו לבדן אבל אם נכתבו עם כל הפסוק הרי הוא כמקומן הא שאר השמות שאין נמחקין אין שנוי מקום מפקיע קדושתן ואפי' נכתבו לבדן ואין הדברים נראין שאם במחיקה שלא לצורך אף כל מחיקה אסורה אלא שלא בא בכאן אלא לומר שבאלו אף לצורך כגון שטעה אין נמחקין ושאר האותיות לצורך נמחקין לכתחלה אף במקומן ואף שלא לצורך אין לוקין עליהן ואפילו אבדן או שרפן דרך פרוק עול או הכעסה אינו לוקה אלא שמכין אותו מכת מרדות:

כל שם מן השמות שאין נמחקין שנכתב לשם חול הרי זה נמחק כגון זובח לאלהים שנכתב לשם ע"ז או נתתיך אלהים לפרעה שנאמר במקום שופט והדומים לו מעתה יש מקומות שיש לפקפק אם הם קדש אם הם חול ואתה צריך לידע איזהו קודש ואיזהו חול והוא שאמרו כל שמות האמורים באברהם קדש ואף מה שכתו' בו ויאמר י"י אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך קדש הוא ומדרשו שאמ' לו להקב"ה שלא יסתלק ממנו מתוך טירדא זו שהיה מכניס את האורחים שהטרדות מערבבות את השכל ומסלקות את השכינה והיה מתפלל שלא תסתלק הימנו בכך ומכאן אמרו גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה כלומר שראוי לאדם לבטל שקידתו והתבודדותו לכבוד הבריות ולהכנסת אורחים:

כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה מצא עבדך חן ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי מי שבידו להמית ולהחיות:

כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול כל שמות האמורים בגבעת בנימין קדש ושמא תאמר וכי יש מבטיח ואינו עושה שהרי שאלו האעלה וכו' מה שהבטיח עשה אלא שאורים ותומים לא בחנו אם לנצח אם לאו שהרי לא אמר להם ליתנו בידם ובאחרונה שבחנו שאמר להם מחר אתנהו בידיך הסכימו והצליחו:

כל שלמה האמור בשיר השירים אע"פ שאמרו שהם קדש אינו בדין שמות למחיקה אלא להיות כשאר התארים ואפשר שלענין קללה אם אמ' במי שנקרא שלמה בשיר השירים שילקה וכן הודיעו בכל מלך האמור בדניאל שהם חול חוץ מזה שהוא קדש אנת מלכא מלך מלכיא מלכותא רבה יהב לך לא נאמ' מלך מלכיא אלא כנגד הקב"ה:

כשם ששבועת שוא ושקר בלאו כך מצות עשה שישבע מי שחייב שבועה בבית דין בשם שנ' ובשמו תשבע והוא שאמרו נאמר השבע ונאמר לא תשבע נאמר קלל ר"ל אלה האמורה בסוטה ונאמר לא תקלל כמו שביארנו וכלם צריך בהם שם או כנוי כמו שביארנו: