מאירי על שבועות יד

כבר ידעת בנבלת עוף טהור שאינה מטמאה במגע ובמשא אלא שמטמאה כגריס בבית הבליעה כל שנטמא בה ונכנס למקדש או אכל בשר קדש חייב כבשאר הטמאות אע"פ שאין בה טומאת מגע:

העבירות כלם התיחס להם שם במקרא בלשון טומאה והוא שאמר הנביא דרך כלל הנה נפשי לא מטומאה ובפרט העבירות אתה מוצא כן בהרבה מהן הרי שבע"ז נאמר למען טמא את מקדשי בגלוי עריות נאמר לא תטמאו בכל אלה ובשפיכת דמים נאמר ולא תטמא הארץ ונאמ' בשעיר הנעשה בפנים וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל יכול יהא מכפר על העבירות כלם ואע"פ שבאלו שהזכרנו יש בקצתן מיתה בזדונן ובכלן קרבן בשגגתן מ"מ אתה יכול לפרשן במזיד בלא התראה ובשוגג בשלא נודע לו ת"ל מטומאות ולא כל טומאות מעתה ממקומו הוא מוכרע שלא דבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו שהרי נאמר על הקדש וממה שנ' בו לכל חטאתם משמע חייבי חטאות וממה שנ' מפשעיהם משמע דבר שאין בו חטאת שהרי פשע לשון מזיד הוא הא כיצד דבר שאין בו עכשו חטאת אלא שראוי לבא לידי חטאת שזה תולה עד שיביא חטאתו וזהו יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף וכפרה מכל וכל אין כאן שהרי כתי' חטאת אלמא שאפשר לבא לידי כך: